כללי

באלה הימים

מפעם לפעם אני לוקח הפסקה. כלומר – לא ממש הפסקה – הפסקונת. למשל – אני לא רואה את החדשות בשמונה אלא כדורגל. אחר הצהרים, ברגעים המסחררים לכאורה של רפי רשף, אני מתמכר לוימבלדון או לטור דה פרנס. ככה החדשות לא פוגעות בי. לאט לאט אני מגלה שלדיאטה הזאת יש כח משלה. גם כשאני מפסיק אותה … להמשיך לקרוא באלה הימים

המכתב שהלך לאיבוד

מפעם לפעם אני כורע תחת עומס הנוסטלגיה. זה התקף ידוע אצל מבוגרים שרק עברם הגדול פתוח בפניהם בעוד העתיד שייך לנכדיהם. כך רגליי הוליכו אותי לירידי שבוע הספר העברי בתל אביב ובירושלים שהם כשלעצמם חתיכת נוסטלגיה בעידן שבו אפשר להזמין את הספרים ברשת או בכלל לא לקרוא. שם גיליתי שהנוסטלגיה חיה ובועטת בעיקר בתחום ספרי … להמשיך לקרוא המכתב שהלך לאיבוד

מיתה יפה

מפעם לפעם אני נזכר בסיפור שכתבתי אחרי מלחמת יום הכיפורים. שם הסיפור "מיתה יפה" , בְּ ת' . זה היה סיפור על גבר מבוגר, נשוי ובלי ילדים, שלא נקרא למלחמה, אך התעקש להתגייס למרות שלא קראו לו. הוא לבש מדים ונסע לבדו לחזית. בדרך הוא נהרג בתאונת דרכים, ומשום שלבש מדים בשעת התאונה, הוא נקבר … להמשיך לקרוא מיתה יפה

קומבינות

מפעם לפעם אנחנו נתקעים עם מילה שצובעת את חיינו במכת מכחול אחת. אנחנו משוסעים, מתפללים, מתאבלים, מפגינים, אבלים ושבורי לב כל אחד בנפרד, אבל כולנו יחד ממתינים לדבר הגדול המשותף לכולנו – לעיסקה. כאלה אנחנו: עם של סוחרים ויזמים חצופים, תנו לנו עיסקה ואנחנו נראה לכם מה זה קומבינה. Low cost הוא השם הנרדף שלנו. … להמשיך לקרוא קומבינות

יום ירושלים עאלק

מפעם לפעם – שוב יום ירושלים. אני מרגיש צורך לחלוק איתכם את מחשבותיי סביב היום הזה. כל חיי הייתי ירושלמי מבחירה, ואני מתגורר לא רחוק מלועו של הר הגעש הקדוש עם הכותל ואל אקצה במרכזו. גפרור אחד וכל העסק בוער. אף פעם לא יצאתי עם דגל לראש חוצות כדי לצעוד דרך הרובע המוסלמי, ולא תקעתי … להמשיך לקרוא יום ירושלים עאלק

הגיבור האמיתי של השבוע

הגיבור האמיתי של השבוע מפעם לפעם, בין הקראת שמות הנופלים שהותרו לפירסום, והמעבר האגבי לכתבינו בצפון שעומדים נואשים בשולי החורבות של הצפון הנטוש, מתגלגלת לפתע פצצה. לא – זה לא דובר צה"ל המשמים שאמר משהו חדש או האיום התקופתי של בני גנץ. זה דבר אחר לגמרי: המדובר בשתי כתבות מפוארות של רביב דרוקר השבוע בערוץ … להמשיך לקרוא הגיבור האמיתי של השבוע

עידן חדש

מפעם לפעם יש שבועות שלאחריהם הכל משתנה. כלומר – הכל השתנה כבר קודם אלא שלפתע, בתוך מספר ימים, השינויים הופכים למציאות מוצקה, לדרך חיים. זה כמו עדכון שהמחשב עשה לך בלילה, אתה עדיין כותב מימין לשמאל אבל כל השאר השתנה, האות, צורת השמירה, התשלום החודשי ואתה מרגיש אבוד כי המסמך שכתבת אתמול נעלם. לנכדים אין … להמשיך לקרוא עידן חדש

גם אני רוצה

מפעם לפעם גם אני רוצה להיות כמו כולם: אני רוצה להצמיד שני דגלים לחלונות המכונית, אולי אפילו דגל גדול, קצת פָּרוּם בשוליים שיתרומם מהפגוש במלוא העוצמה והגאווה. לנסוע כך לקניות לקראת החג, מלא בשר, סטייקים פילה ולא רק כנפיים, שיהיה על האש כמו שצריך, ברוחב לב. להוסיף שני בקבוקי עראק, גם שיבאס, והבירות כבר במקרר. … להמשיך לקרוא גם אני רוצה

ניצחון

מפעם לפעם, ובעיקר כשהערפל על המשך חיינו הולך ומתעבה כולל הריח של השרוף, מה שנותר הוא להתרכז בעבר, בימים שהניצחון היה מוחלט, הנעורים תמימים, החדשות ארכו חצי שעה ומשה חובב הרעיד את הלב בימי מלחמה וזיכרון  – יִזְכֹּר יִשְׂרָאֵל וְיִתְבָּרַךְ בְּזַרְעוֹ וְיֶאֱבַל עַל זִיו הָעֲלוּמִים וְחֶמְדַּת הַגְּבוּרָה וּקְדֻשַּׁת הָרָצוֹן וּמְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל הַנִּסְפִּים בַּמַּעֲרָכָה הַכְּבֵדָה. … להמשיך לקרוא ניצחון

ממירון תבוא הישועה

מפעם לפעם יש ערבים כאלה בירושלים: חול המועד, הטמפרטורה סביב שלושים מעלות, אין רוח, ועשן המנגלים מכסה את העיר בענן של ריח בשר החיות שהוקרבו השנה. מה אתה רוצה שאנשים יעשו? חול המועד קצר, אי אפשר לנסוע לשום מקום, משפחות גדולות, חם בבית וצפוף, נצאה לגנים לראות אם פיתח הסמדר. הנצו הרימונים. והיית אך שמח. … להמשיך לקרוא ממירון תבוא הישועה