כל הפוסטים של yadmin

זה לא קורה לי אף פעם, גם לא מפעם לפעם, שראש הממשלה שולח אלי הודעה אישית לטלפון הפרטי שלי. בשבוע שעבר זה קרה. עלי להודות – אחרי רגע החרדה הראשון שמא גם ראש הממשלה נתקע בלי כסף באפריקה, הרגשתי התרוממות רוח: ראש הממשלה שאין לו דקה לנשום, כותב אלי באופן אישי. אמנם הוא לא הציע … להמשיך לקרוא

העיוורון

מפעם לפעם אני חושב מה זה 50 מיליון אנשים שנמצאים כעת בעוצר בסין. עיניים אלקטרוניות בולשות אחריהם, מי יעז לצאת, מי ידביק ומי יודבק, מי מספק להם אוכל, ומה יקרה אם לא ידבירו את המגיפה. אני לא חושב על כך כל הזמן – בכל אופן אני צריך להקצות זמן לשיפור היחסים עם סודן, עוד מעט … להמשיך לקרוא העיוורון

רחמי שמים

מפעם לפעם יש שבועות כאלה, שהכל נמצא בעליה, המפלס עולה וקרננו בעמים עולה בהיותנו מעצמת שואה מוכרת, חברת הפקה מתוקתקת, אור לגויים בכל הקשור בזכויות אדם, סובלנות והייטק. מלכים, נשיאים ורודנים עלו לרגל לעיר הבינלאומית, בדקו את הנדל"ן שרשום על שמם עוד מזמן התורכים, ונסעו הביתה. וכפי שקורה יותר מאשר מפעם לפעם, חרף המאמצים להתרכז … להמשיך לקרוא רחמי שמים

תחזית

מפעם לפעם, ובעיקר בסופי שבוע כמו זה שחלף – אני חושב על איתמר בן גביר. יש דרכים טובות יותר להעביר את הזמן, אני יודע, אבל בסוף השבוע הבנתי, שכל קיומו של עם ישראל – כולל המענה לפצצה האיראנית, מצב התחבורה, הבור התקציבי המופרע, וכמובן החסינות של משפחת נתניהו, תלויים בדבר אחד בלבד: השתקתו של איתמר … להמשיך לקרוא תחזית

נקמה

מפעם לפעם, ובעיקר בימי החורף הברוכים האלה, כולם נכנסים להמתנה: לימים חמים יותר, לנסיעה הבאה ליוון, שהמפלס יגיע לטופּ, או לנקמה האיראנית, שמפלסת לעצמה כעת שבילים לעברנו. די מפחידה הנקמה: בדרך כלל היא מוגשת בתוך עיסה של להבות, במים, באש, בחרב ובחיה, אחרי שזרועו אחת של הפשיזם האיראני נגדעה, זרוע שנייה מוליכה את הנקם, ואנחנו … להמשיך לקרוא נקמה

פאניקה

מפעם לפעם צריך להכיר בכך שרק הפאניקה מאפשרת לנו לצלוח את הרגעים הבלתי אפשריים של החיים: לנשום ברווח שבין המדגם לבין תוצאות האמת, להתנדב לעבודה בדואר כדי לאתר את החבילה האידיוטית שהזמנו ב Black Friday ואף אחד לא יודע לאן היא נעלמה, כי מה תעשו בפורים כשהילדים ירצו את התחפושות החדשות שהזמנו?  מה נאמר להם? … להמשיך לקרוא פאניקה

המדפסת

מפעם לפעם, גם אני מתייצב במרפאת קופת החולים, לתור שקבע לי הקול החביב של 2700*, היה לה תור חודש קדימה בשעות הערב ואני לקחתי אותו. אנשים מהמודלים שלי לא מזלזלים בתור כשהם משיגים אחד, האחריות עלינו פקעה מזמן, ואי אפשר להחליף את הגוף בחברת הליסינג. התור נקבע לחמש ועשרה, אבל אני הייתי שם כבר בחמש, … להמשיך לקרוא המדפסת

שידור חוזר

מפעם לפעם, ובעיקר בימי הדמדומים האלה, יש התפוצצות תורנית הקשורה בגיוס תלמידי הישיבות, או מוטב לומר – אי גיוסם של תלמידי הישיבות לצה"ל. רק מי שמאמין בבלוף הזה שנקרא "גיוס תלמידי הישיבות לצה"ל" מופתע, אך הפעם הסיפור חמור מהרגיל:  צה"ל, מסתבר, זייף במשך שנים את מספר המתגייסים, משל היה לישיבה שמזייפת את מספר התלמידים שלומדים … להמשיך לקרוא שידור חוזר

יום שישי השחור

מפעם לפעם, ובעיקר ביום שישי, אני חושב על יום שישי השחור.  עבורי יום שישי היה תמיד יום של אור: אולי לא שטוף שמש כחמנייה צהובה, אך בהחלט תכול כשמי החורף הצלולים, יום צ'ופר של טיולים ומפגש עם חברים, טבול באדום של שקיעה לקראת שבת המלכה. והנה, תוך כמה שבועות בלבד, יום שישי שינה את צבעו … להמשיך לקרוא יום שישי השחור

תמונת נצחון

מפעם לפעם, ובעיקר אחרי עוד סיבוב אחד של הרג ועמודי עשן, גם אני מחפש תמונת ניצחון. הרי אי אפשר כך סתם לעבור מפרשת 'לך לך' לפרשת 'וירא', ולהישאר רק עם סלסולי העשן של הטילים בתכלת העזה של הסתיו, ועם שביעות הרצון של כל פרשנינו ושאגות הניצחון של אקוניס, שמנסים למחוק את כל סימני השאלה מכל … להמשיך לקרוא תמונת נצחון