כל הפוסטים של yadmin

יום ירושלים עאלק

מפעם לפעם – שוב יום ירושלים. אני מרגיש צורך לחלוק איתכם את מחשבותיי סביב היום הזה. כל חיי הייתי ירושלמי מבחירה, ואני מתגורר לא רחוק מלועו של הר הגעש הקדוש עם הכותל ואל אקצה במרכזו. גפרור אחד וכל העסק בוער. אף פעם לא יצאתי עם דגל לראש חוצות כדי לצעוד דרך הרובע המוסלמי, ולא תקעתי … להמשיך לקרוא יום ירושלים עאלק

הגיבור האמיתי של השבוע

הגיבור האמיתי של השבוע מפעם לפעם, בין הקראת שמות הנופלים שהותרו לפירסום, והמעבר האגבי לכתבינו בצפון שעומדים נואשים בשולי החורבות של הצפון הנטוש, מתגלגלת לפתע פצצה. לא – זה לא דובר צה"ל המשמים שאמר משהו חדש או האיום התקופתי של בני גנץ. זה דבר אחר לגמרי: המדובר בשתי כתבות מפוארות של רביב דרוקר השבוע בערוץ … להמשיך לקרוא הגיבור האמיתי של השבוע

עידן חדש

מפעם לפעם יש שבועות שלאחריהם הכל משתנה. כלומר – הכל השתנה כבר קודם אלא שלפתע, בתוך מספר ימים, השינויים הופכים למציאות מוצקה, לדרך חיים. זה כמו עדכון שהמחשב עשה לך בלילה, אתה עדיין כותב מימין לשמאל אבל כל השאר השתנה, האות, צורת השמירה, התשלום החודשי ואתה מרגיש אבוד כי המסמך שכתבת אתמול נעלם. לנכדים אין … להמשיך לקרוא עידן חדש

גם אני רוצה

מפעם לפעם גם אני רוצה להיות כמו כולם: אני רוצה להצמיד שני דגלים לחלונות המכונית, אולי אפילו דגל גדול, קצת פָּרוּם בשוליים שיתרומם מהפגוש במלוא העוצמה והגאווה. לנסוע כך לקניות לקראת החג, מלא בשר, סטייקים פילה ולא רק כנפיים, שיהיה על האש כמו שצריך, ברוחב לב. להוסיף שני בקבוקי עראק, גם שיבאס, והבירות כבר במקרר. … להמשיך לקרוא גם אני רוצה

ניצחון

מפעם לפעם, ובעיקר כשהערפל על המשך חיינו הולך ומתעבה כולל הריח של השרוף, מה שנותר הוא להתרכז בעבר, בימים שהניצחון היה מוחלט, הנעורים תמימים, החדשות ארכו חצי שעה ומשה חובב הרעיד את הלב בימי מלחמה וזיכרון  – יִזְכֹּר יִשְׂרָאֵל וְיִתְבָּרַךְ בְּזַרְעוֹ וְיֶאֱבַל עַל זִיו הָעֲלוּמִים וְחֶמְדַּת הַגְּבוּרָה וּקְדֻשַּׁת הָרָצוֹן וּמְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל הַנִּסְפִּים בַּמַּעֲרָכָה הַכְּבֵדָה. … להמשיך לקרוא ניצחון

ממירון תבוא הישועה

מפעם לפעם יש ערבים כאלה בירושלים: חול המועד, הטמפרטורה סביב שלושים מעלות, אין רוח, ועשן המנגלים מכסה את העיר בענן של ריח בשר החיות שהוקרבו השנה. מה אתה רוצה שאנשים יעשו? חול המועד קצר, אי אפשר לנסוע לשום מקום, משפחות גדולות, חם בבית וצפוף, נצאה לגנים לראות אם פיתח הסמדר. הנצו הרימונים. והיית אך שמח. … להמשיך לקרוא ממירון תבוא הישועה

ימים נוראים

מפעם לפעם, הכותרת "מפעם לפעם" לא מתאימה. בפעם הזאת כל השאלות מתנקזות לחודש אחד. מ יד' בניסן ועד למוצאי ה' באייר. בעצם שלושה שבועות ויומיים, ימי החגים הלאומיים שמתוחים בין חציית הים ושפוך חמתך, ועד ל "הנה מוטלות גופותינו שורה ארוכה, ארוכה, פנינו שונו. המוות נשקף מעינינו. איננו נושמים." אלה ימים של חשבון נפש לאומי, … להמשיך לקרוא ימים נוראים

מחסניות הפחד

מפעם לפעם, ובעיקר עם פרוץ האביב, צריך למלא מחדש את מחסניות הפחד. אחרת – איך נעמוד כאיש אחד מול הדברים שעוד יקרו כאן? אנחנו יוצאים מהחורף שנת עשרים וארבע מותשים לגמרי, אבלים ופצועים, אילמים, מבוהלים, חפויי ראש ואדישים. מה לעשות? הנה תזכורת: לפני שבועיים קראנו בפרשת "זכור" על הקרב שבין ישראל לעמלקים. משה הזקן והעייף … להמשיך לקרוא מחסניות הפחד

שיגעון

מפעם לפעם אני מרגיש צורך לצאת להגנתו של עמית למקצוע. האמת היא שמאז שבעה באוקטובר היחס שלי לכל כתבי טלוויזיה והשדרים נע בין הערצה לכוח הפיזי והנפשי להמשיך ולקשקש בלי הכרה משתים עשרה בצהרים ועד חצות הלילה, לבין הרצון שלא להביט בהם, מרוב בושה, איך אתם יכולים להמשיך ולדברר מערכת שאיבדה את הכיוון ולהעביר עוד … להמשיך לקרוא שיגעון

מערכה אחרונה

מפעם לפעם אני חושב על המחזות שייכתבו כאן בעתיד. בינינו – יש כאן חומר לאין סוף עלילות גבורה, שחיתות מוסרית, תאוות בצע, מלחמות, ניצחונות, גאונים ומשוגעים, הגירה, שפות, עדות, עושי חסד ומאחזיי עיניים. אבל, מתוך כל השפע הזה מעל כולם בולט מחזה שייקספירי גדול אחד, שהעלילה שלו נכנסת כעת למערכה האחרונה שלה. כל רוקחי הלחשים, … להמשיך לקרוא מערכה אחרונה