והטקסט: מפעם לפעם, כלומר כמעט בכל ערב, ראש הממשלה מתנחל אצלנו בסלון משום שיש לו משהו חשוב לומר. פעם, הופעתו של ראש ממשלה בנאום בטלוויזיה היתה שמורה לעיתות מלחמה, אבל היום המסך הופקע, הערוצים נכנעים ללא קרב. ראש הממשלה בא!! מתי יבוא? בשמונה ורבע, וחצי, מתי שיתחשק לו. כמה זמן ידבר? עשר דקות, אולי … להמשיך לקרוא תיקו
יולי 2020
סיפורה של פיטמה
מפעם לפעם, ובעיקר בזמן האחרון, הדבר היחידי שנותר לעשות עד שמישהו כבר ימצא את התרופה – הוא להתכתש, על מי בינתיים להטיל את האשמה. מי אחראי לשיעור התמותה, להתרוקנות הקופה, לקיצם של השמים הפתוחים וחברות התעופה, לאבטלה האיומה ולאובדן השליטה. מי יהיה הקורבן, ומתי אפשר יהיה סוף סוף להכריז על בחירות ולהמשיך בחגיגה. וכפי שקורה … להמשיך לקרוא סיפורה של פיטמה
ניצחון
מפעם לפעם זה קורה: כמו סופת רעמים קיצית, כמו שיטפון בוואדי נסתר, כמו ליקוי חמה ששכחו להודיע עליו, ככה סתם, בהפתעה גמורה. כך זה קרה ביום שבת האחרון, חזרתי מהליכת הבוקר המוקדמת לפני שיהיה חם, ישבתי במרפסת המוצלת, כוס קפה, עוגת השבת ועיתון פרוש למלוא רוחבו, ואז, אחרי הביס הראשון בעוגה, התחילו היריות, בסערה מתגלגלת … להמשיך לקרוא ניצחון
סיפור אירוני
פעם לפעם, השבוע מסכם את עצמו בזעקה גדולה: הרעב זה חרטא, פתיחת כביש זה חפלה, ניהול הממשלה זה דווקא, מלחמה לא קטנה שמתחוללת במסתרים באיראן זאת אימה, והדיבורים על כולנו יחד באותה סירה – זאת בדיחה. ומיליון מובטלים ? מי שמע ומי ראה? ולכן, כפי שאני נוהג מפעם לפעם כשהמצב מאפשר, אברח לסיפור חיובי, כזה … להמשיך לקרוא סיפור אירוני
שליטה
מפעם לפעם, ובעיקר בימים שבהם הגל השני של המגיפה מסתער על חופינו, וכולנו מחכים בכיליון עיניים למסיבת העיתונאים עם המנהיג כדי שנוכל להישען על מישהו, אגף המודיעין מודיע בצער ותדהמה כי איבדנו שליטה על המגיפה: זה לא בר סימן טוב החנון, זה לא ליצמן והשטריימל, זה ה 8200 הסודיים שלנו שאומרים, זהו, איבדנו שליטה. איבדנו … להמשיך לקרוא שליטה