מפעם לפעם, ובעיקר בערב חג הפסח, אני נזכר בהסברים המפולפלים של אבי, שלא הסתפק רק במדורה העליזה בחצר שבה שרפנו את שאריות הלחם אלא דיבר גם על החמץ שבלב. במשנה הראשונה בסדר פסחים, הוא אמר, כתוב שכפי שלמציאת החמץ הפיזי אנחנו זקוקים לאור, כך אנו זקוקים לאור שהוא נשמת האדם כדי למצוא את החמץ שבלב. … להמשיך לקרוא חמץ שבלב ←

מפעם לפעם – בחירות. עוד ארבעה ימים. שוב. בואו ניזכר:  לפני שנתיים בדיוק היו בחירות שגם אז אף אחד לא ידע למה הן נערכו, לבד מאימת המשפט המתקרב. מבלפור עלתה שאגת ניצחון אבל לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל, הבחירות לא הביאו לכינון ממשלה, והכנסת החליטה על התפזרותה כחודש לאחר השבעתה. חסר תקדים. חמישה חודשים אחרי … להמשיך לקרוא קונצנזוס ←

מפעם לפעם אני נזכר בשולמית אלוני. שמעתי עליה בעודי נער, הכרתי אותה בתפקידי כעיתונאי, אך אף פעם לא הייתי חבר שלה ולא התרועעתי איתה. תמיד ראיתי בה לוחמת, פורצת דרך, אישה עם משנה סדורה שמעמידה את האדם במרכז, את זכויותיו וקיומו ההוגן. היא גדלה בעוני גדול, התחנכה בפנימיות, היתה בהגנה ובפלמ"ח, היתה מורה מוסמכת, לימדה … להמשיך לקרוא פרקי אִמָּהוֹת ←

מפעם לפעם, ובעיקר בסוף השבוע הזה, דקה לפני שהילדים חוזרים לבית הספר, אנחנו כל כך רוצים להשתכנע שביום ראשון נקום בבוקר והעולם יהיה בדיוק כפי שעזבנו אותו לפני שנה: כל מה שנסגר ייפתח, כל מה שנבל יפרח, ביום רביעי נחליט שמחר אנחנו קופצים לסוף שבוע בפראג, אנחנו כל כך מתגעגעים לחנייה לטווח ארוך בבן-גוריון, נעשה … להמשיך לקרוא המרכז לנצחונות מתוקים ←