מפעם לפעם, ובעיקר בחודשי הקיץ, אנחנו מתבשרים על כך שמערכת החינוך קורסת. היא לא מתנדנדת, לא סובלת מקשיים. קורסת. הפעם הידיעה הגיעה בעיצומו של ענן האופוריה של ה"אין מלחמה" אחרי מצעד הדגלים שעם רדת החשיכה התברר שהמלחמה כאן, במלוא כיעורה. מערכת החינוך קורסת אומרות השרה האחראית ונציגת המורים, כמו מגדל קלפים שהופך שוב לחפיסה שטוחה … להמשיך לקרוא רצף הישגים
כל הפוסטים של yadmin
נאמנות
מפעם לפעם עוד מזכירים את המלחמה באוקראינה. כמו לצאת ידי חובה. שלושה חודשים היא נמשכת אלפי הרוגים, מיליוני פליטים ונזקים שלא ישוערו. המצלמה מרחפת מעל ערים הרוסות והסוף לא נראה באופק, ומשום כך כשמישהו בתוך רוסיה מעז לדבר נגד המלחמה התקשורת בעולם כולו עוקבת אחריו: מאותה עיתונאית שפרצה לשידור ושלט מחאה בידיה ועד לדיפלומט רוסי … להמשיך לקרוא נאמנות
אי אמון
מפעם לפעם אני צופה בדרמות טלוויזיה בריטיות. יש משהו מרגיע בסדרות האלה, משהו כמעט מושלם, במשחק, באופן בניית הסיפור, בשמרנות שהסתגלה לטכנולוגיה החדשה אך אינה משתעבדת לה. השבוע צפיתי ב "אנטומיה של שערורייה" בנטפליקס, שבה מככב גם אולם הפרלמנט הבריטי. זה מבנה כנסייתי, צנוע, יש בו רק ארבע מאות עשרים ושבעה מושבים על גבי … להמשיך לקרוא אי אמון
עוד מילה על המטרו
עוד מילה על המטרו. מפעם לפעם, ובעיקר בשעות קשות כפי שחווינו רבות מהן בחודש האחרון, אני מרים עיניי למנהיגי המדינה כדי למצוא בהם מעט חיזוק, להכניס בדברים סדר והגיון, אולי כך אצליח לעצב את דעתי ולהירגע מעט. בואו ניקח בוקר שגרתי כזה: אבנים בהר הבית, קללות באזכרה, פעולה בג'נין, תקיפה ליד דמשק. סלמונלה. קללות. מצעד … להמשיך לקרוא עוד מילה על המטרו
בעוד עשרים שנה (אולי)
מפעם לפעם אני מתרפק על העתיד. זה קורה בעיקר בשבועות האלה, המוקדשים לנבירה בעבר, בכאביו ואסונותיו, באסונות השעה וגם לגאווה שאין לה גבול. הנה, אנחנו עדיין עומדים, מחטיפים וחוטפים עוד סיבוב ועוד סיבוב. עדיין עומדים. מצפירה לצפירה. בימים כאלה נעים להתרפק על העתיד. האמת היא שאני עושה את זה ברוב ימות השנה, בעיקר כשההווה נראה … להמשיך לקרוא בעוד עשרים שנה (אולי)
ההיסטוריה מלמדת ש –
מפעם לפעם, כלומר פעם בשנה, מגיעים השבועות האלה של הלקחים ההיסטוריים הברורים. פעם בשנה, למשך שלושה שבועות אנחנו יוצאים מבית עבדים, מושמדים בגיא צלמוות ומקימים באורח פלא את המדינה שלנו ועושים היסטוריה. מול היסטוריה שכזאת והפרשנויות שלה ההווה והעתיד מתגמדים. אין שום סיכוי לעסוק רק בעתיד כי הדבר היחידי שאנחנו מכירים וחיים על פיו הם … להמשיך לקרוא ההיסטוריה מלמדת ש –
השראה
מפעם לפעם יש כאן איזה פיגוע. בשבועות האחרונים יותר. זה אולי בהשראת הרמדאן, אולי בהשראת ממשלת השינוי, בהשראת סוף הקורונה ומשפט נתניהו. זה לא רצח כשלעצמו, מהתחלה ועד הסוף זאת השראה. לפני ואחרי. זה משהו רוחני, סוחף, מוחלט. בשעה שמונה בערב, בהשראת המצב, אתה פותח ביד רועדת את הטלוויזיה ומהשנייה הראשונה אתה במתח מתי … להמשיך לקרוא השראה
תרחישים
מפעם לפעם, ובעיקר אחרי מעשי רצח מבהילים כמו אלה שהיו השבוע, מתפרסמים תרחישים של מה שעוד צפוי לנו. הפחד הוא סוכן המכירות הטוב ביותר לבשמים ערב החג, וכך מבטיחים לנו קרבות רחוב בערים מעורבות, מעשי נקם, דאעש, חמאס, ירושלים, אל תשאלו מה שהולך להיות כאן. ואם נדמה לכם שהמציאות קשה דיה ואין לכם צורך גם … להמשיך לקרוא תרחישים
פרוטות של דם
מפעם לפעם, כמו רבים אחרים אני מדמיין לעצמי את סוף המלחמה הנוראה שבין רוסיה לאחותה אוקראינה, ובדמיוני אני רואה את ולדימיר פוטין מגיע שפוף משהו לרחבת כנסיית הקבר בירושלים עם סוודר גולף לבן ומעיל עור שחור, ואת ולדימיר זלנסקי שמגיע בטי שירט של גולני פברואר 22 , וראש ממשלת ישראל מחתים אותם על הטפסים והם … להמשיך לקרוא פרוטות של דם
חוף מבטחים
מפעם לפעם, וככל שהמלחמה הזאת מתארכת, אני שואל את עצמי איך להתכונן. להתכונן למה? למשל להיות פליט. אתה רואה על המסך מיליונים שגורשו מבתיהם וזה מעיר בך פחדים ישנים. לדור שאחרי השואה זה היה מובן: תמיד היו להם דולרים במזומן, מטבע זהב, תכשיט ומזוודה מוכנה. אנחנו שכחנו את זה. אז איך מתכוננים? תמיד נדהמתי איך … להמשיך לקרוא חוף מבטחים