מפעם לפעם יש כאן איזה פיגוע. בשבועות האחרונים יותר. זה אולי בהשראת הרמדאן, אולי בהשראת ממשלת השינוי, בהשראת סוף הקורונה ומשפט נתניהו. זה לא רצח כשלעצמו, מהתחלה ועד הסוף זאת השראה. לפני ואחרי. זה משהו רוחני, סוחף, מוחלט.

 

בשעה שמונה בערב, בהשראת המצב, אתה פותח ביד רועדת את הטלוויזיה ומהשנייה הראשונה אתה במתח מתי תתחיל ההשראה. אם תסיר את העיניים מהמסך אתה עלול להחמיץ את הניטרול בשידור חי, וזה בערך כמו להחמיץ את השלושער השני של בנזמה. בהשראת הפיגועים הראשונים מתברר שהתמונות הכי חזקות זה בריצה, מהטלפון. פתאום קם אדם בבוקר ומבין שהוא תחנת שידור. בהשראת הפיגועים כולם הולכים עם אקדחים. הפנטזיה היא שהמחבל, שנמצא שם רק בגלל ההשראה שקיבל מאחרים יעמוד לרגע, ואז כולם ישלפו את האקדחים יהרגו אותו ומיד יעניקו ריאיון מלא השראה.

 

ערב טוב רפי.

 

בדיוק בגלל זה, בהשראת מעשי הרצח האחרונים, אתה מבין שאם התמזל מזלך ואתה שם – אל תברח, להיפך. רוץ ישר לבית הקפה או לתחנת האוטובוס ותחכה שם עם האקדח והמצלמה. תמיד אפשר למצוא שם את המפכ"ל והמון סלבים מהטלוויזיה. בשלב מסוים יגיעו גם בר לב ובן גביר ויהיה שמח ומלא השראה.

זאת השראה שמתפתחת משנה לשנה: אני זוכר ביקור אצל אמא שלי בשנת 2000, בראשית האינתיפאדה השנייה. ברמאללה נעשה לינץ' נורא בשני חיילי צה"ל שתעו בדרך ואני ניסיתי להרגיע אותה שזה נגמר, אבל היא אמרה שאני לא יודע מהחיים שלי, מהבוקר לא מפסיקים לזרוק אנשים מהגג. שם נולדה ההשראה של הלופ. לא משנה מה קורה – כדי שהוא יקרה באמת וייצרב לעד אתה צריך לשדר את זה במעגל אינסופי, שוב ושוב, מאחורי הראש של הקריין, ליד הכתבת לענייני משפט שהתמזל מזלה והפיגוע היה ליד הבית שלה.

 

מאתמול בערב לא מפסיקים לירות בדיזינגוף, וברגע שזה מעייף משדרים את הפיגוע  הגדול שהיה שם לפני עשרים שנה. עשרות הרוגים. הבה ונראה זאת שוב. חתיכת השראה. צריך לחסום מהר את עמיחי שיקלי כי סילמן עשתה פיגוע השראה במפלגת ימינה שכוחה בהשראתה. סיירת מטכ"ל. כובעי גרב, כל הרובים מכוונים למרפסת. איפה הוא? האצבעות על ההדק. מתנדב של זק"א מחכה. בשכם וג'נין מוציאים ממתקים לרחוב וחוגגים את הרצח. דיון חירום במטה הכללי.

 

זה מתחיל קצת לשעמם. כמו נאום של גנץ. חסר השראה. שוב סופת חול אחרי שגמרנו את הניקיון לחג. כלום לא קורה, עד שמונה בערב, שעת ההשראה הגדולה יש עוד ארבע שעות.

שבת שלום וגם חג פסח שמח ושקט.

 

התמונה: מתוך שידורי הטלוויזיה בזמן הפיגוע בדיזינגוף