מפעם לפעם כלומר אחת לארבעה חודשים, צריך להחליט: איזה פתק שמים בקלפי. אין מקום למשחקים. אי אפשר להתבצר עוד בעמדה המרוחקת של מי שמשקיף על הכל מלמעלה, אין יותר דבר כזה משקיף, פתקים לבנים זה הסבנטיז, אנחנו כבר בטוונטיז בצד השני, והכל ידוע: אתה מסומן, האי מיילים שלך מפולחים, גם אנשי הקשר, הווטסאפים והטוויטים שלך … להמשיך לקרוא ברירה
פברואר 2020
אחריות כוללת
מפעם לפעם אני חושב על גורלם העגום של אנשי הצבא הבכירים. נכון, משלמים להם מצוין בחיי היום יום וגם בפנסיה, יש להם תוספות סיכון ומענקי שחרור נאים, אבל מלבד הנכונות למות כשצריך או לא צריך, הם נדרשים גם להיות שעירים לעזאזל של המערכת הפוליטית, לספוג ולסתום את הפה. יש בהם אנשים טובים, שהרגילו עצמם לשאת … להמשיך לקרוא אחריות כוללת
זה לא קורה לי אף פעם, גם לא מפעם לפעם, שראש הממשלה שולח אלי הודעה אישית לטלפון הפרטי שלי. בשבוע שעבר זה קרה. עלי להודות – אחרי רגע החרדה הראשון שמא גם ראש הממשלה נתקע בלי כסף באפריקה, הרגשתי התרוממות רוח: ראש הממשלה שאין לו דקה לנשום, כותב אלי באופן אישי. אמנם הוא לא הציע … להמשיך לקרוא
העיוורון
מפעם לפעם אני חושב מה זה 50 מיליון אנשים שנמצאים כעת בעוצר בסין. עיניים אלקטרוניות בולשות אחריהם, מי יעז לצאת, מי ידביק ומי יודבק, מי מספק להם אוכל, ומה יקרה אם לא ידבירו את המגיפה. אני לא חושב על כך כל הזמן – בכל אופן אני צריך להקצות זמן לשיפור היחסים עם סודן, עוד מעט … להמשיך לקרוא העיוורון