מפעם לפעם, בעיקר כשאני צופה באירוע מיוחד, בפגישת פסגה היסטורית, או סעודת ערב חגיגית, אני נזכר בפעם הראשונה שבה נכנסתי לבית נשיא המדינה: הייתי אז בן תשע, הנשיא גר בצריף, ואשת הנשיא, רחל ינאית, הזמינה את אבי לכבוד בר המצווה של אחי הגדול, בשבת, מיד אחרי התפילה בבית הכנסת. מלבד החרדה הטבעית והצורך לענות על … להמשיך לקרוא למה הם מתפטרים? ←

מפעם לפעם, ובעיקר בימים שבהם כבר נשמעים פעמי הבחירות, מתכנס המרכז של מפלגת השלטון כדי לרענן במעט את הדיון הפוליטי אך בעיקר כדי לראות ולהיראות, לקראת המירוץ האכזרי להשגת מקום בטוח ברשימת הליכוד לכנסת. בסך הכל זאת תופעה מבורכת, הטובה פי כמה ממפלגות שבהן יש שליט אחד החותך קיצבה לכל חי. טוב הויכוח וטובה ההתגוששות, … להמשיך לקרוא פה אחד ←

מפעם לפעם ובעיקר בימי דצמבר קיציים אלה, לכולם כבר ברור שמשהו גדול השתבש: או שזה סימן לבואו של המשיח, הים נסוג לאחור, ההרים רוקדים כאילים מלפני אדון חולי ארץ, או שבאמת כל יפי הנפש צדקו, האדם מחסל במו ידיו את כדור הארץ, ואנחנו הולכים לחתיכת קטסטרופה, הכינרת מתייבשת, בנגב הופכים את השדות, בסופרמרקטים מוכרים ענבים, … להמשיך לקרוא אז מה??!! ←

מפעם לפעם. בכל שבוע זה "מפעם לפעם", אך לא הפעם, כי זה קורה פעם בשנה, והפעם זה יחול ב י"ד בטבת תשע"ח, אבל אנחנו נחגוג את זה בלילה שבין 31 בדצמבר 2017 ל 1 בינואר 2018, הזיקוקים יפרחו לשמים מגדות האוקיאנוס באוסטרליה ויזהרו בעיניהם של המוני החוגגים בכיכרות במוסקבה בפאריז ובניו יורק, עשר- – תשע … להמשיך לקרוא שנה חדשה ←

מפעם לפעם, המציאות הישראלית המדומה, הזוהרת ורבת הפתוס, נסדקת בקול רעש, ואנחנו, נבוכים ומבולבלים, צונחים ליום יומיות שאנחנו חיים בה באמת: משיכת יתר, פקקים, בית ספר גרוע, מחירים מופקעים ושאר הצרות, והכל כלול. וכפי שקורה יותר מאשר מפעם לפעם, הסיפור דווקא מתחיל בתמונה זוהרת, חגיגית, כפי שהיא משתקפת באולפן החדשות של הערוץ, עם הקריינית הרהוטה … להמשיך לקרוא כשמצדה נפלה ←

מפעם לפעם אתה נשאר בסוף השבוע עם שאלות שמציקות לך במהלך כל השבת, וגולשות כעננה לשבוע הבא. השבוע השאלה מכוונת לנשיא טראמפ: "סוף סוף הִכַּרְתָ בזה שירושלים היא בירת ישראל" צייצתי לו, "למה בהזדמנות שברירית זאת לא העברת לשם גם את השגרירות"? לפני שעה הוא צייץ בתשובה: "רציתי, אבל ביבי לא הסכים". "מה זה?" צייצתי … להמשיך לקרוא למה נדחתה העברת השגרירות האמריקנית לירושלים? ←

מפעם לפעם, ובעיקר בימים שבהם מפלס הצעקות, התוקפנות וההשתקה, מגיע לשיאים שלא ידענו בעבר, אני חושב על גורל קולו של היחיד, ועל יכולת השפעתו. רבים מידידיי אומרים לי – חבל לך על הזמן, למי אתה מדבר שם ברדיו? סע ותראה עולם, תעשה סקי עם הנכדים, סע לחוף המערבי לראות כדורסל, רק תיזהר בסיבובים שלא תיפול … להמשיך לקרוא האזרח ב. ←

מפעם לפעם ובעיקר כשהצינה סוף סוף מגיעה וחודרת, בימים האחרונים של חודש נובמבר, אני נזכר באותן פעמים שבהן חגגתי עם חברים בארצות הברית את חג ההודיה. חג ההודיה חל ביום החמישי של האחרון של חודש נובמבר, וכך נוצר סוף שבוע של ארבעה – חמישה ימים שעיקרו המפגש המשפחתי והחברתי, השיחות, האהבות והקירבה,  חג אזרחי שבני … להמשיך לקרוא הודו לשם ←

מ מפעם לפעם, ובעיקר בשנתיים האחרונות החיים מגלגלים אותי לפיתחו של בית החולים "שערי צדק' בירושלים לסידרה של בדיקות שסופן, הוא לעתים, המצעד העגום ברגל או על כיסא גלגלים בדרך לחדר עם הנוף אל קיברו של חוזה המדינה וכמה עשרות חברים ומכרים שקבורים למראשותיו. אחרי שאני לובש את הפיג'מה הפירחונית וטועם שוב את דייסת הבוקר … להמשיך לקרוא מה שחשוב באמת ←