מפעם לפעם, ובעיקר ערב בחירות, כשאתה אמור להיות במתח כי שוב אתה עומד להפקיד את גורלך בידי אחרים, אתה כבר יודע שלקול הפרטי שלך לא תהיה שום משמעות. להצביע זה כמו לקנות שני טורים בלוטו כדי להרגיש שלא ויתרת על הסיכוי, וכשהמכונה מודיעה שאין כלום אתה שוב קונה שני טורים. אולי, כי ככה אתה רגיל. … להמשיך לקרוא שתי תמונות שבועיות
כללי
מדורת הטעייה
מפעם לפעם, ובעיקר אחרי אירוע קשה שצל כבד של בושה ואי נוחות מרחף מעליו, מתחילות ההשוואות. זה קורה בעיקר כשמתפרסם סיפור על חבורת חיילים שהתעללה בחסר ישע שעבר במקרה ברחוב והם שברו לו את העצמות, דברים שקורים במלחמות, במיוחד כאלה שאין להן תאריך תפוגה והן ממשיכות לנצח. בכל פעם שדבר כזה קורה, עולה מאחור המקהלה … להמשיך לקרוא מדורת הטעייה
ואם אני אינני אני?
מפעם לפעם. עשרים שנה זה כבר נמשך, בכל יום שישי, כמו שעון, ארבע ועשרה, ארבע ושתים עשרה, שלוש דקות, 385 מלים של מפעם לפעם ושיר של פוליקר. חלק מהאנשים מרוצים, חלק אחר חורק שיניים. חמישה ראשי ממשלה, קול ישראל מרוממה ועד כאן, וירון אנוש אחד וערימה של שירים יווניים. סגפו. אך כפי שקורה יותר ויותר … להמשיך לקרוא ואם אני אינני אני?
ארבינקא
מפעם לפעם אני נזכר באפרים קישון. הולך ופוחת מספר האנשים שיודעים מיהו אפרים קישון, אבל דור שלם, שאני חלק ממנו, למד ממנו איך מספרים בדיחה, להצליף בשלטון למרות שאתה פטריוט, לעשות קולנוע בסיסי ולהיות ממורמר כל החיים. אני חושב עליו בשעות שבהן האבסורד הופך למציאות, והפאתוס והבלוף נהיים חלולים יותר ויותר. קישון כתב הומורסקות – … להמשיך לקרוא ארבינקא
הכל חדש
מפעם לפעם גם אני רוצה הכל חדש. לזרוק את המכונית הישנה, להעיף את התמונות שתלויות על הקיר, לגלגל את השטיח ולהטיס לסוחרי הגרוטאות את פינת האוכל: כן נפתחת, לא נפתחת, שתלך כבר. אז, להתפנות לספרים, להביא סוחר שייקח את הכל ויגרוס לנייר אריזה או לנייר טואלט רב שכבתי וסופג. כמה אוויר יש פתאום, זה הזמן … להמשיך לקרוא הכל חדש
אבן על הקבר שאיננו
מפעם לפעם, וזה קורה יותר מדי פעמים בזמן האחרון, השבוע מסתיים כשהמיית הלב על המתים לא פגה. בארץ שמתמודדת במשותף, ולעתים קרובות כל כך, עם מותם של אנשים צעירים, עם מחזות זוועה של נשים בהריון שנרצחו או משפחות שנגדעו באש מן המארב, מותה של רונה רמון גרם לצער כה כבד משום שהעיר שאלות רדומות, תהיות … להמשיך לקרוא אבן על הקבר שאיננו
המוות פה מולך
הערה: משום שלא הקלטתי את הקטע בעצמי – אני נותן כאן את שתי הגירסאות (הרדיופונית וזאת של הפייסבוק) של הסיפור, ולו רק כדי להצדיק את התמונה. אחרי שתקראו תבינו את הטוויסט בעלילה. עוד מימד. ברדיו: מפעם לפעם אני חושב על הסטטיסטיקות, בעיקר הסטטיסטיקות שמשתעשעות בניחושים על המוות הבלתי נמנע, למרות שהסטטיסטיקה ברורה וחדה לגמרי: כולם … להמשיך לקרוא המוות פה מולך
עפולה
מפעם לפעם אני מבקש לפנות את הפינה הזאת לדברים של אחרים, מתוך תקווה שאולי מעמדם של הדוברים ייתן משקל יתר לעמדותיי. הפעם הזאת אני מבקש לצטט מדבריו של פרופסור משה ארנס. למי שלא זוכר – הוא היה שר הביטחון ושר החוץ בממשלת ישראל, הוא היה יושב ראש ועדת החוץ והביטחון, ואפילו השר לענייני מיעוטים (כן … להמשיך לקרוא עפולה
המחנה הציני
מפעם לפעם, צריך לדבר גם על המחנה הציוני. זה קצת משעמם לדבר כל הזמן על הממשלה, על שרת התרבות, על הרכבת ועל שר האוצר. מפעם לפעם צריך לדבר גם האופוזיציה, ובשביל זה לא צריך אישור ממנדלבליט או מלשכת ראש הממשלה, לא צריך לחכות לדרוקר שיגיד מה שאפשר לומר, אפשר להשתלח בכיף, והמחנה הציוני זה גוף … להמשיך לקרוא המחנה הציני
Black Friday
מפעם לפעם אתה מגיע לסוף השבוע ואתה מבין שזהו, אתה לא יכול יותר לקלוט עוד אינפורמציה, הראש שלך מתחמם מעצמו ועומד להתפוצץ, אתה חייב למצוא מיד את מפסק ה on/off הפנימי שלך. ולפני שאתה לוחץ על ה OFF הגואל, וכל האינפורמציה הולכת לאיבוד כולל הטור הנהדר שכתבת היום ל"מפעם לפעם" אתה אומר לעצמך – איזה … להמשיך לקרוא Black Friday