מפעם לפעם, ובעיקר בסוף השבוע הזה, דקה לפני שהילדים חוזרים לבית הספר, אנחנו כל כך רוצים להשתכנע שביום ראשון נקום בבוקר והעולם יהיה בדיוק כפי שעזבנו אותו לפני שנה: כל מה שנסגר ייפתח, כל מה שנבל יפרח, ביום רביעי נחליט שמחר אנחנו קופצים לסוף שבוע בפראג, אנחנו כל כך מתגעגעים לחנייה לטווח ארוך בבן-גוריון, נעשה … להמשיך לקרוא המרכז לנצחונות מתוקים ←

מפעם לפעם – כלומר פעם בשנה, בפורים, אנחנו מצווים לשמוח על הנסים ועל הנפלאות שקרו לנו, ולקרוא במגילה את הסיפור המפולפל על איש אחד ושמו מרדכי שהחליט שבת דודו הדסה צריכה להשתתף במכרז, ולהשתלט על מיטתו של המלך שלאשתו נשבר והחליטה שהספיק לה. מאז, בכל שנה, אנחנו מצווים לדפוק את הראש, לשתות ארק צלול אם … להמשיך לקרוא סיפור על ארק, אור ועוצר ←

מפעם לפעם מישהו צריך להסביר לי את ההיגיון של מה שמתרחש סביבי. נכון, בתרבויות אחרות כבר מזמן הייתי בא בימים ואפשר היה להשתמש בנסיון החיים שלי לא רק כדי לספר על השלג האחרון או הלפני אחרון, אבל אני כאן, ואני מבין שלא הכל אני יודע, ושאני עדיין צריך ללמוד. וכפי שקורה יותר מאשר מפעם לפעם, … להמשיך לקרוא הגיון פנימי ←

מפעם לפעם צריך לומר משהו על נשיאה באחריות. זה לא קל, זה מחייב, במיוחד כשהתפקיד הוא ציבורי ואנחנו הם אלה ששמים בנושא התפקיד את מבטחנו, משלמים את שכרו המועדף, את תנאי הפנסיה, ומפקידים בידיו את גורלנו וגורל ילדינו ונכדינו. אנחנו רוצים לקוות שהיא או הוא מבינים את גודל האחריות, ושהם פועלים בשקיפות ומוכנים לשתף אותנו … להמשיך לקרוא חלופות ←

מפעם לפעם מפעם לפעם ובעיקר בסופו של ינואר השחור צריך לומר כמה מלים על אכיפה, כלומר על נסיונה של המשטרה לכפות ציות לחוקי המדינה ולכלליה. בלי אכיפה, תחושת הכאוס והמוות המתקרב משתלטים עליך: נהג שעובר באור אדום, סכסוך שכנים באש חיה, וחולה קורונה שמצטופף בהלווית אלפים. בדרך כלל זה נגמר בתור שקית לבנה של גופות. … להמשיך לקרוא בררנות שגרתית ←

מפעם לפעם ובעיקר בימים שאתה מרגיש שגורלך כבר לא בידיך, צריך לדבר על הפקידים, אלה שגורלנו מופקד בידיהם. פקיד השומה, פקידת הסעד, פקיד הקבלה בחדר המיון, הפקידה בעירייה, הפקיד בקופת חולים. מפקידה לפקידה אני חושב על הפקידים, אלה שצווינו לשנוא, להעליב, לרמוס, המקל בגלגלי הניצחון, המסך השחור המסתיר את האור הזורח מישבנו של הפוליטיקאי. מפעם … להמשיך לקרוא פקידים ←

מפעם לפעם אני לא עומד בפיתוי ואני חוזר לדברים ששידרתי לפני שנים. השנה זה קורה יותר מפני שריכזתי את הקטעים מעשרים השנה האחרות לספר ושם מצאתי את הקטע הבא ששודר השבוע בדיוק לפני 11 שנה. הנה תמצית הקטע עם העדכון לשנת 2021. מפעם לפעם אתה נשאר תקוע מול הטלוויזיה, ולמי יש כוח לצאת בגשם הזה. … להמשיך לקרוא גלגל חוזר ←

מפעם לפעם, ובעיקר לנוכח אירועים היסטוריים כמו חילופי הנשיאים בארצות הברית בשבוע הבא, המציאות האמתית צפה על פני השטח כמעט במקרה, ומתברר לך שכל מה שידעת על הכללים שלפיהם דמוקרטיות מתנהלות השתנו, ואין מכך כנראה דרך חזרה. וכפי שקורה יותר מאשר מפעם לפעם, מקור הידיעה הזאת מתחיל בארצות הברית. מאז תום מלחמת העולם השנייה, המדינות … להמשיך לקרוא עידן אחר ←

לא – זה לא קורה מפעם לפעם. זה לא קרה אף פעם עד שזה קרה פעם אחת. האמת היא שבארצות הברית יש מסורת פוליטית עקובה מדם: רצחו שם נשיאים, מועמדים לנשיאות, מנהיגי תנועות מחאה ואלפי אנשים שחורים שנתלו בחגיגות שנאה שכונתיות של לינצ'ים בחסות הצלב. הם שמרו על וושינגטון כאי עצמאי, המקום שממנו תנוהל הפדרציה … להמשיך לקרוא לא מפעם לפעם ←

בניגוד לכמה מבני גילי שחלקם היו לראשי ממשלה הטוענים שהם זוכרים את האנגלים ואת המצור על ירושלים, הרי שאני מודה שנולדתי אחרי המצור, אבל כבר בגיל צעיר הבנתי שהמצור אף פעם לא נגמר: המדינה היתה נתונה במצור, האוכל היה בקיצוב ובעלי חנויות המכולת היו במצור, היה מצור על הכפרים הערביים, על שכונת מאה שערים, על … להמשיך לקרוא מצור ←