מפעם לפעם יש שבועות כאלה שבהם אתה מתמכר למראהו של המוות. בעל כורחך אתה מתמכר, זה שיאו של הריגוש, כל מחוגי הרייטינג מסתערים קדימה, להתבונן במוות מתרחש לנגד עיניך שוב ושוב, ואיש זונק ואיש יורה ואיש נופל כמו שכתב פעם אלתרמן. הכל בדממה, כבריקוד, כמו מצלמות האבטחה שלוכדות את המוות המקרי בכניסה לאיזה קיוסק או … להמשיך לקרוא התמכרות
כללי
וחוזר חלילה
בעצם – גם אחרי השבוע הנורא הזה אני יכול לומר "מפעם לפעם" שהרי יש את מפעם לפעם הקטן, שהוא פעם בחודש או בחודשיים של טפטוף, כך קוראים לזה, של רקטות על שדרות, ויש את מפעם לפעם הגדול, שזה 'עמוד ענן' או 'עופרת יצוקה' או 'צוק איתן' שבהם התמונה אמנם משתכללת מפעם לפעם ועכשיו הבניינים נופלים … להמשיך לקרוא וחוזר חלילה
המדרגה
מפעם לפעם, ובעיקר בשבוע כמו זה שמסתיים היום, אני מחפש שורה אחת שתסכם את הכל, משהו שיאחד בין האסון הנורא במירון, התחלת הקץ של ממשלת הרוטציה המטורללת, כמויות הפרשנים, והשרב שהגיע. וכפי שקורה יותר מאשר מפעם לפעם, השורה המסכמת של החיים כאן פורסמה במדורים הכלכליים, וכך נאמר שם: רכבת ישראל רכשה 330 קרונות נוסעים חדישים … להמשיך לקרוא המדרגה
הוא קוסם
הוא קוסם. מפעם לפעם אני חושב על הגאונים שיודעים לכתוב בשתי ידיים, קראו את הניו יורק טיימס בגיל שנתיים, ניגנו בפסנתר בגיל שלוש וכתבו את הסימפוניה הראשונה שלהם בגיל שש. בגיל 11 הם התקבלו לטכניון ובגיל 15 כתבו ספר על המספרים הראשוניים כסולם אל המאדים. רוב הגאונים האלה לא עוברים את גיל 40, מי ששרד … להמשיך לקרוא הוא קוסם
כרוניקה
כרוניקה מפעם לפעם אני נעצר ברמזור העמוס וחושב – ברוך השם שהצלחנו להתגבר על המגיפה. התגברנו כלומר – ראש הממשלה בנימין נתניהו שעדיין מתכתש על תפקיד השחקן הראשי של השנה, ושחקן המשנה של השנה פרופ' אלברט בורלא, נשיא ומנכ"ל פייזר. יהודי, נכון, מסלוניקי, אבל מה זה שייך. וכפי שקורה יותר מאשר מפעם לפעם, בעוד … להמשיך לקרוא כרוניקה
עוד אופציה
מפעם לפעם אני נפגש עם חברים ותיקים, ככה, לעדכון ולעידוד, לא פעם זה קורה לפני שהיום ממש מתחיל, כשמאחוריי כבר מהדורת הבוקר של אריה גולן וצפייה בתקצירי מהדורת הערב של אמש. בבית הקפה אני מתיישב ליד שולחן צדדי, על פניי ניכרת תחושת הקבס שאחזה בי בימים ובשבועות האחרונים, ואני מתקשה להתחיל בשיחה. לתדהמתי החבר שיושב … להמשיך לקרוא עוד אופציה
כבמטה קסם
מפעם לפעם אני נרתם לעזרת העם, בעיקר ברגעים שבהם כולם איבדו את הראש והם לא מצליחים להרכיב ממשלה. רק לפני שבוע וקצת נשפכו עוד מיליארדים לביוב, ושוב זה לא הולך. השבוע התפנה לי זמן רב שבו הייתי תקוע בדרך לשום מקום, שאותו ניצלתי כדי להכין כמה הצעות. על מה אנחנו מדברים? על הקואליציה כמובן. נתחיל … להמשיך לקרוא כבמטה קסם
חמץ שבלב
מפעם לפעם, ובעיקר בערב חג הפסח, אני נזכר בהסברים המפולפלים של אבי, שלא הסתפק רק במדורה העליזה בחצר שבה שרפנו את שאריות הלחם אלא דיבר גם על החמץ שבלב. במשנה הראשונה בסדר פסחים, הוא אמר, כתוב שכפי שלמציאת החמץ הפיזי אנחנו זקוקים לאור, כך אנו זקוקים לאור שהוא נשמת האדם כדי למצוא את החמץ שבלב. … להמשיך לקרוא חמץ שבלב
קונצנזוס
מפעם לפעם – בחירות. עוד ארבעה ימים. שוב. בואו ניזכר: לפני שנתיים בדיוק היו בחירות שגם אז אף אחד לא ידע למה הן נערכו, לבד מאימת המשפט המתקרב. מבלפור עלתה שאגת ניצחון אבל לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל, הבחירות לא הביאו לכינון ממשלה, והכנסת החליטה על התפזרותה כחודש לאחר השבעתה. חסר תקדים. חמישה חודשים אחרי … להמשיך לקרוא קונצנזוס
פרקי אִמָּהוֹת
מפעם לפעם אני נזכר בשולמית אלוני. שמעתי עליה בעודי נער, הכרתי אותה בתפקידי כעיתונאי, אך אף פעם לא הייתי חבר שלה ולא התרועעתי איתה. תמיד ראיתי בה לוחמת, פורצת דרך, אישה עם משנה סדורה שמעמידה את האדם במרכז, את זכויותיו וקיומו ההוגן. היא גדלה בעוני גדול, התחנכה בפנימיות, היתה בהגנה ובפלמ"ח, היתה מורה מוסמכת, לימדה … להמשיך לקרוא פרקי אִמָּהוֹת