מפעם לפעם אני חושב על השינויים הגדולים שקורים בצבא: מי חשב שיום אחד יהיו כאן טייסות, נשים שטסות בשמונה ג'י, מפקדות על טייסות שמשננות את המפות לתקיפה הסודית ההיא. והחיילות הלוחמות בחיל הרגלים בגבול הדרומי, והלוחמות בחיל השריון – להיכנס לטנק לוהט במדבר עם שני בחורים, לגרז בלילות, לירות וגם לפגוע. אי אפשר היה להתעלם … להמשיך לקרוא האחראים ←

מפעם לפעם האירועים מצטלבים: קחו למשל את האסון הנורא במירון בל"ג בעומר לפני שנה, ומולו עתידה של בית"ר ירושלים בליגת העל בשנה הקרובה.     מה הקשר?     ועדת החקירה של האסון במירון בודקת איך לפתע נפער בולען מתחת למים הרגועים של הבריכה שבה אנו משתכשכים. עדות אחר עדות הוועדה חושפת שהמשטרה היתה יכולה … להמשיך לקרוא בולענים ←

מפעם לפעם, ולאחרונה זה קורה לפחות פעם בשבוע, צצה לה איזה סיבה מיוחדת להתרגזות. מין "לא נשמע כדבר הזה"! שאחריו כדור הארץ ממשיך להתחמם והמדוזות מסתערות על החוף. השבוע זה היה "תליון הנאמנות" עם התמונה של בנימין נתניהו בצבע כסף או בזהב. "גועל נפש!" אמרו האנשים, "מה זה?!" אפילו ביבי נבהל מדמותו המוזהבת. זה לקח … להמשיך לקרוא מרצ'נדייזינג ←

מפעם לפעם, וזה קורה לא מעט בזמן האחרון, העניינים הפרטיים שלי נדחקים למרכז הבמה ואני מוצא את עצמי מסובך באיזה עניין בין-לאומי שכל הזרקורים מופנים אליו. הפעם מדובר בביקורו של נשיא ארצות הברית מר ג'ו ביידן. בדרך כלל הביקורים האלה מתמצים באיומים על הירושלמים, המצור חוזר, כביש אחת ייחסם, אל תזוזו לשום מקום. מטוסי הגלקסי … להמשיך לקרוא לב בלי גבולות ←

מפעם לפעם הסיפור שלי נגמר. האמת – נלחמתי כמו אריה: הסתגרתי, התרחקתי, השתעלתי למרפק, עשיתי מנוי לנטפליקס, חנקתי את הזום, לא נשמתי כשחלפו על פני בטיילת, חיטאתי וחוטאתי, הצבעתי בבחירות דאגתי ופחדתי. כמו כולם. אבל בסוף זה נגמר. שנתיים וארבעה חודשים החזקתי מעמד. מאות אלפים התמוטטו בדרך לפניי ואני שרדתי. אלא שכפי שקורה מפעם לפעם, … להמשיך לקרוא חוש ריח ←

מפעם לפעם צריך לדבר על אמריקה. לא רק על הכדורסל המדהים אלא גם על האנשים שאיתם כרתנו ברית של ערכים: לא רק להיות עם חופשי בארצנו, אלא גם להיות אנשים חופשיים בארצנו החופשית. לקחת אחריות לא רק לעצמנו אלא לגורל העולם ולכל מבקשי החירות באשר הם. ככה הסבירו לנו פעם מדוע במדינת ישראל כשלא היה … להמשיך לקרוא מפעם לפעם צריך לדבר על אמריקה ←

מפעם לפעם הממשלה נופלת. הפעם זה לא קרה פתאום: בערב יום שני השבוע, שבין קילוחי הרהב והשמחה על נפילתה הידועה מראש של הממשלה, יאיר לפיד כמעט ונפל לזרועותיו של ראש הממשלה המתפטר, מחה את דמעותיו ונאם את חזונו. אחר כך האדמה פערה את פיה ונהר של ביוב פרץ ממנו, בוגדים, ערבים, שמאלנים אנחנו בדרך לניצחון, … להמשיך לקרוא הו-הא מה קרה? ←

מפעם לפעם כשאתה נעצר ומתבונן סביבך אתה מרגיש כיצד חייך מתרוקנים: מאנשים, מהזמן, מרעיונות חדשים, מריגוש שדוחף אותך הלאה, כמו בשירו הנפלא של מאיר אריאל- אחת לאיזה זמן מוגבל / אני נשמט אביון ודל/ ממרוץ הכרכרה המשתקשקת / נפלט משצף מעגל/ וכמו שוקע תחת גל/ כשההמולה הסחרחרה אט מתרחקת/. השבוע העגלה המשתקשקת התרוקנה עוד כש … להמשיך לקרוא נפלט משצף מעגל ←

מפעם לפעם, ובעיקר בתקופות שלפני הבחירות, שבה ונשמעת ברחבי הארץ האנחה קורעת הלב והמייאשת – אי אפשר לסמוך על הערבים, או בוורסיה הפחות מעודנת שלה – הערבים תמיד יידעו לעשות את הטעות בזמן, ואז אפשר יהיה לשבור את הכלים ולשלוח אותם לעזאזל. פעם זה היה רק הימין, עכשיו גם במרכז. ניסינו, הם אומרים, אבל אי … להמשיך לקרוא עניין ערכי ←

מפעם לפעם, ובעיקר בחודשי הקיץ, אנחנו מתבשרים על כך שמערכת החינוך קורסת. היא לא מתנדנדת, לא סובלת מקשיים. קורסת. הפעם הידיעה הגיעה בעיצומו של ענן האופוריה של ה"אין מלחמה" אחרי מצעד הדגלים שעם רדת החשיכה התברר שהמלחמה כאן, במלוא כיעורה. מערכת החינוך קורסת אומרות השרה האחראית ונציגת המורים, כמו מגדל קלפים שהופך שוב לחפיסה שטוחה … להמשיך לקרוא רצף הישגים ←