מפעם לפעם, ובעיקר ברגעים לא היסטוריים אבל יעילים, אפורים, מפחידים או משמחים, אני נתקע עם השיר ההוא שכתב שמואל הספרי מפי דור ילדַיי שהם הורי נכדיי – אנחנו הילדים של חורף שנת שבעים ושלוש. כמה דרמה היתה בשורות ההן, עם תחושה של כישלון ואשמה, רצח רבין וכאילו שאף אחד לא ניסה ואין עתיד ואין מטרה. … להמשיך לקרוא אנחנו הילדים ←

מפעם לפעם, ובעיקר בימות הסתיו המתוחים, אני מסתובב אחוז בדאגה שמא שוב תיפול עלינו מלחמה כשאנחנו לא מוכנים לה. האווירה בשבועות האלה בשלה למלחמה מרעננת: פוטין סיפח, הצבא האוקראיני מקסח, צינורות האנרגיה מחוררים, הכלכלה העולמית רועדת וההיסטוריה חוזרת לנגד עינינו. באופן טבעי בעיתונות הישראלית מתרכזים בסיפורי המלחמות שלנו, ממלחמת יום הכיפורים, מבצעים מיוחדים, שואה, תקומה, … להמשיך לקרוא מלחמת עולם ←

מפעם לפעם אני שומע את התחינה הזאת מקוראיי – מספיק יערי, עשית לנו שחור, פעם אחת תן משהו אופטימי, קפסולה קטנה של מתיקות, כמו קוביית סוכר בין השיניים כשלוגמים תה מר, משהו שיזמזם כמו שיר, בתשרי נתן הדקל פרי שחום נחמד כי ריח סתיו עלה והתחלנו את שירנו מהתחלה. כולם ביחד. אז כפי שאני עושה … להמשיך לקרוא רק חדשות טובות ←

מפעם לפעם החופשה מסתיימת. חזרנו מרודוס. נפשנו שם על חוף מבודד, בערבים יצאנו לכפר סמוך לאכול ארוחת ערב וביתר הזמן היינו מול הים ובצעידות בהרים הקרובים. מדינת ישראל היתה למיצג אינטרנטי רחוק, נטול קול. הדרך הביתה. אנשים למדו לטוס, עם תינוקות או בלעדיהם. בדור הזה חוץ לארץ זה חלק מהחיים, מהחנייה לטווח ארוך, מהחופשה, מהקניות. … להמשיך לקרוא בדרך הביתה ←

מפעם לפעם – השבוע האחרון לפני ראש השנה. שירת הסליחות עולה, המתח באוויר, תוך שבועיים נעבור ככבשים לפני היושב במרומים, ביקורת שנתית, פרטית וציבורית. התוצאות עלולות להיות לא נעימות, שנאמר – מי בקיצו ומי לא בקיצו. סלח לנו מחל לנו רחם עלינו. וכפי שקורה יותר ויותר בזמן האחרון השאלה שעולה מקריאה בתפילה היא מה פירוש … להמשיך לקרוא אשמנו. ←

מפעם לפעם גם אני חושב מה יהיו תוצאות הבחירות. זה מתקרב, לא? והנה, אחרי ים של סקרים, ניתוחים והשערות אני כבר יודע מה יהיו תוצאות הבחירות. גם אתם יודעים. הגושים, והחוק הצרפתי והנורבגי, וכבוד הנשיא שינאם ושיישרף להם הכפר. זה ההימנון החדש, לא? וכפי שקורה יותר מאשר מפעם לפעם, המשחק היחידי שנותר כרגע על השולחן … להמשיך לקרוא מי שצוחק אחרון ←

פעם הייתי בפיליפינים. נחתי במנילה ומשדה התעופה נסעתי למרכז העיר בכביש שמתוח לשפת הנהר פסיג החוצה את דרום האי שעליו בנויה העיר. 16 מיליון בני אדם מתגוררים בה ו 22 מיליון באזור כולו. שאלתי את הנהג – תגיד, למה בקתות העוני בנויות על שפת הנהר ממש? הרי ברור שזה ייגמר רע. והוא אמר – לאנשים … להמשיך לקרוא פעם הייתי בפיליפינים ←

מפעם לפעם הדברים הקטנים מצביעים על הגדולים, וכשזה דברים ממש ממש קטנים אתה מבין את הדברים הגדולים עוד יותר טוב. אתם כבר מכירים את הפזמון. בכל יום בשעה שמונה בבוקר יש תוכנית אקטואליה ברשת ב' של קלמן וליברמן. בדרכים אני מקשיב לה. מתוחקר בסדר, והגון. הם גם קולגות מרשת ב' שמאפשרת ריבוי דעות וזה טוב. … להמשיך לקרוא פרט שולי ←

מפעם לפעם סיפור קטן ולא חשוב מוביל כמו במקרה לסיפור אחר שמחייה בך את התחושה שאולי מתחת לפני השטח מתחוללים שינויים שאפילו ההסתה ערב הבחירות לא יכולה להרעיל. וכפי שקורה מפעם לפעם החדשות הטובות מגיעות כמעט במקרה. בפתח הספרייה הלאומית בגבעת רם בירושלים היתה אמש הופעה של אביתר בנאי. אי אפשר להחמיץ הופעה כזאת של … להמשיך לקרוא בדרך לאביתר בנאי ←

מפעם לפעם יש פתאום דיון עקרוני על הפרזנטורים של הבנקים, מי הכי טוב ומי מרוויח הכי הרבה? אסי כהן, דביר בנדק? עמוס תמם או אולי רותם סלע? ונשאלת השאלה למה להשקיע בהם כל כך הרבה כסף כשהציבור תקוע בבנקים הישנים ולא רוצה לזוז? וכפי שקורה יותר מאשר מפעם לפעם השבוע התברר שבדיון על הבנקים חסרים … להמשיך לקרוא בנק המטרות ←