נכון לשעה זאת – חצות וחצי – כבר ה 21.8.17 ויותר מאלף ומאתיים איש חתמו על המכתב הבא: אל: מנהל גן החיות התנ"כי מר שי דורון, ירושלים. מר דורון היקר, כפי שבוודאי ידוע לך, יקיר עירנו, מר משה גרטל הידוע גם כגרטל, זכה בשלוש מדליות זהב באולימפיאדת הוותיקים המתנהלת בבודפשט הונגריה. ליבנו מלא בגאווה לרגל ההישג, ודקה … להמשיך לקרוא הכריש משה
כל הפוסטים של yadmin
ושוב מלחמת אזרחים
בקיץ 2017 ארצות הברית שוב מכינה עצמה למלחמה, מלחמת אזרחים, כמו אז, לפני מאה ושישים שנה, זאת מין מסורת בארץ הגדולה, האכזרית ללא תקנה, פעם בכמה שנים האש פורצת מן האדמה, והיא בוערת ברחובות בלהבות גדולות של שנאה. ואחרי ששנים אגרו במרתפים את כלי המלחמה, ובחרו נשיא גס רוח ושותף אמיתי למזימה הגדולה, הנאצים האמריקנים … להמשיך לקרוא ושוב מלחמת אזרחים
גשם באמצע אוגוסט
מפעם לפעם אני חושב על הרגע שבו אתה הולך ברחוב החשוף ומתחיל לרדת גשם: במגע הראשון עם הטיפות הקרות אתה נרתע, מחפש מחסה, וכשאין כזה אתה ממשיך ללכת עוד מעט עד שאתה מסתגל לגשם, מזדקף, אומר לעצמך שזהו, מעכשיו אתה רטוב, ושום שבר ענן לא יפחיד אותך. מה זה בסך הכל, קצת מים, תתנגב כשתגיע. … להמשיך לקרוא גשם באמצע אוגוסט
היפוך שולחנות
מפעם לפעם, ובעיקר כשמבול החקירות, ההדלפות, והפוסטים מציף את עמודי החדשות, והסכנה ליציבות השלטון מוחשית יותר מאי פעם בעבר – יש צורך בחשיבה חדשה, רעננה, כזאת שבבת אחת תשחרר את המדינה מהמצור הנפשי והמוסרי שבו היא נתונה, תסגור במכה את אלפי הפרשות, ותשלח את צמאי הדם לחפש את מזלם במקום אחר. וכפי שקורה יותר מאשר … להמשיך לקרוא היפוך שולחנות
הודיני הגדול
מפעם לפעם, ובעיקר בְּימים של צפייה לקסם גדול שיקרע מעלינו את קורי העכביש הסמיכים הקושרים את ידינו, אני חושב על הקוסם האגדי הארי הודיני. אני לא זוכר אותו באופן אישי: הוא מת שנים רבות לפני שנולדתי, אבל במאה העשרים, כשרצית לומר על מישהו שהוא עושה את הבלתי אפשרי, אמרת שהוא ממש הודיני. פלא פלאים לא … להמשיך לקרוא הודיני הגדול
קשה להגזים
מפעם לפעם מוציאים מהארון את הביטוי המתעתע "קשה להגזים", ומשתמשים בו כשרוצים לומר עד כמה חמורה, למשל, פרשת הצוללות: הנשימה נעתקת למשמע הפרטים, הרי זה לא יכול להיות שדבר כזה קרה, איך עוד אפשר לומר "זה נורא' ? קשה להגזים ולכן אומרים חורבן, שואה, זעזוע, בחילה – כל המנעד, שהרי קשה להגזים. וכפי שקורה יותר … להמשיך לקרוא קשה להגזים
פאזל
מפעם לפעם, ובעיקר כשהחום מגיע לממדים כאלה, הקרחונים באמת מתחילים לזוז: כמו קרטיב שנשבר באמצע, כמו גלידה פיסטוק שהופכת לקילוח דביק, כמו הקרחון בגודל כל השומרון שמתנתק מאנטרטיקה ונסחף אל הלא נודע. כולם אמרו שזה אף פעם לא יקרה, אין סיפור, ועכשיו הם מחכים לגיבורי העל שיבואו להציל אותם. זאת יש לדעת: מפעם לפעם הגיבורים … להמשיך לקרוא פאזל
מוכרים וגמרנו.
מפעם לפעם אני נזכר בסיפור על בניית כיפת ברזל: כשבנו את המערכת, חלק אחד לא עבד וכל הפרויקט נעצר. מהנדס רב תושיה שעבד על פיתוח הטילים פירק איזה צעצוע, הוציא ממנו קפיץ שהתאים בול לכיפה, וכל השאר – היסטוריה. כיפת פלדה לראשנו, החמאס אכל אותה, הגאווה עולה, הודו קונה, והשאלה היחידה שנשארת פתוחה מהסיפור הזה, … להמשיך לקרוא מוכרים וגמרנו.
מלמחת יוני 67'
מפעם לפעם אני שואל את עצמי, מתי סוף סוף תפרוץ המלחמה בין צה"ל ובין מדינת ישראל. במשך שנים מדינת ישראל התכוננה לרגע הזה, הרחיקה מעצמה את אנשי הצבא הבכירים ולעגה להם, עשתה תרגילי הטעייה, הכינה את יחידות הקומנדו על הגבעות ואת דפי הפייסבוק והטוויט. הכל מוכן, והשאלה שתלויה ועומדת היא- מתי תתחיל סוף סוף המלחמה? … להמשיך לקרוא מלמחת יוני 67'
בין שער שכם לשער הפרחים
בסיורים שלי בירושלים אני מצלם מדי פעם את לוחמות מג"ב – בעיר העתיקה, בכפרים, ברחובות הראשיים, בכל מקום. אי אפשר להתעלם מהן – מהשקט שלהן, מהתסרוקת הכמעט אחידה, מהיד על ההדק, והמחשבות רצות עליהן ועל המקום שהן נמצאות בו, העירוב המיוחד של העדות, המקומות, הנחישות וההשתדלות, מה דוחף אותן, מי הן. יום אחד צריך לשבת … להמשיך לקרוא בין שער שכם לשער הפרחים