מפעם לפעם יש ערבים כאלה בירושלים: חול המועד, הטמפרטורה סביב שלושים מעלות, אין רוח, ועשן המנגלים מכסה את העיר בענן של ריח בשר החיות שהוקרבו השנה. מה אתה רוצה שאנשים יעשו? חול המועד קצר, אי אפשר לנסוע לשום מקום, משפחות גדולות, חם בבית וצפוף, נצאה לגנים לראות אם פיתח הסמדר. הנצו הרימונים. והיית אך שמח. … להמשיך לקרוא ממירון תבוא הישועה ←

מפעם לפעם, הכותרת "מפעם לפעם" לא מתאימה. בפעם הזאת כל השאלות מתנקזות לחודש אחד. מ יד' בניסן ועד למוצאי ה' באייר. בעצם שלושה שבועות ויומיים, ימי החגים הלאומיים שמתוחים בין חציית הים ושפוך חמתך, ועד ל "הנה מוטלות גופותינו שורה ארוכה, ארוכה, פנינו שונו. המוות נשקף מעינינו. איננו נושמים." אלה ימים של חשבון נפש לאומי, … להמשיך לקרוא ימים נוראים ←

מפעם לפעם, ובעיקר עם פרוץ האביב, צריך למלא מחדש את מחסניות הפחד. אחרת – איך נעמוד כאיש אחד מול הדברים שעוד יקרו כאן? אנחנו יוצאים מהחורף שנת עשרים וארבע מותשים לגמרי, אבלים ופצועים, אילמים, מבוהלים, חפויי ראש ואדישים. מה לעשות? הנה תזכורת: לפני שבועיים קראנו בפרשת "זכור" על הקרב שבין ישראל לעמלקים. משה הזקן והעייף … להמשיך לקרוא מחסניות הפחד ←