מפעם לפעם אני מת לכתוב טור עליז, שיעשה טוב על הלב ויעלה חיוך על השפתיים. אנחה של סיפוק תישמע אז מפינה אחת של הרדיו ועד למים הכי עמוקים של האינטרנט. אנשים יגידו "לא ידענו שהמצב כל כך טוב!" וינופפו בדגלים מהצד הטוב שלהם, הלאומי באמת, ולא התבוסתני להכעיס. אפשר גם להתעטף בדגל, אנחנו שמחים אותך, … להמשיך לקרוא העיקר להיות שמח ←

מפעם לפעם זה קורה. אנחנו יושבים באולם הקולנוע הגדול של החיים, וצופים בפרק 283 (המספר שרירותי לגמרי) בסידרה, פרק שחוזר במדויק על כל מה שקרה בפרקים הקודמים. והנה, לפתע, הסרט נקרע, ואם לא נקרע, (שהרי אנחנו בעידן הווידיאו), הוא לפחות נעצר, התמונה קופאת על המסך ורחש של תדהמה ואי נוחות עובר בקהל. מישהו מדליק פנס … להמשיך לקרוא שוברים את הכלים ←

מפעם לפעם אני חושב שבסוף מתרגלים להכל. זה לא גילוי מי יודע מה, אנשים מתרגלים לחום, לקור, לרעש, לטרור. מתרגלים וממשיכים. (דודו טסה אפילו הוציא פעם אלבום מצוין בשם הזה, עם שורת המחץ: עדיף כישלון מפואר מחלומות במגירה. משם התמונה. לא מצאתי את שם הצלם. אשמח לתקן) מכל מקום – תראו כמה מהר התרגלנו לקום … להמשיך לקרוא בסוף מתרגלים להכל ←