מפעם לפעם, ובעיקר שלושה ימים לפני הבחירות השנתיות מה אפשר עוד לומר? הסקרים היום מדויקים, יודעים עליכם הכל, מצב משפחתי, נטייה מינית, מי החברים שלכם, איפה הייתם ומה עשיתם מה חשבתם ומה עוד תחשבו.  רק מוכרי הקנאביס עוד שולחים הצעות לכולם, בלי פילוח, אולי כי הם יודעים שבמקרה שלהם לא צריך פילוח: כולם בעסק. וכפי … להמשיך לקרוא כן ולא ←

מפעם לפעם אני חייב לומר משהו על הבחירות האלה. למה אני מוכרח? אולי כי אני זקן. אנשים רציניים ומלאי חיים לא מדברים על זה. פה ושם עוברת מכונית עם שלטי ליכוד גדולים, ועל הגשרים מנהלים אנשים בומרים כלומר קשישים מעל גיל הפנסיה מאבק נואש על הדגל ועל הזיכרונות שלהם. לא יותר. וכשאתה מביט מבעד לחלון … להמשיך לקרוא מה התשובה? ←

מפעם לפעם, ובעיקר ברגעים לא היסטוריים אבל יעילים, אפורים, מפחידים או משמחים, אני נתקע עם השיר ההוא שכתב שמואל הספרי מפי דור ילדַיי שהם הורי נכדיי – אנחנו הילדים של חורף שנת שבעים ושלוש. כמה דרמה היתה בשורות ההן, עם תחושה של כישלון ואשמה, רצח רבין וכאילו שאף אחד לא ניסה ואין עתיד ואין מטרה. … להמשיך לקרוא אנחנו הילדים ←

מפעם לפעם, ובעיקר בימות הסתיו המתוחים, אני מסתובב אחוז בדאגה שמא שוב תיפול עלינו מלחמה כשאנחנו לא מוכנים לה. האווירה בשבועות האלה בשלה למלחמה מרעננת: פוטין סיפח, הצבא האוקראיני מקסח, צינורות האנרגיה מחוררים, הכלכלה העולמית רועדת וההיסטוריה חוזרת לנגד עינינו. באופן טבעי בעיתונות הישראלית מתרכזים בסיפורי המלחמות שלנו, ממלחמת יום הכיפורים, מבצעים מיוחדים, שואה, תקומה, … להמשיך לקרוא מלחמת עולם ←