מפעם לפעם אני שומע את התחינה הזאת מקוראיי – מספיק יערי, עשית לנו שחור, פעם אחת תן משהו אופטימי, קפסולה קטנה של מתיקות, כמו קוביית סוכר בין השיניים כשלוגמים תה מר, משהו שיזמזם כמו שיר, בתשרי נתן הדקל פרי שחום נחמד כי ריח סתיו עלה והתחלנו את שירנו מהתחלה. כולם ביחד. אז כפי שאני עושה … להמשיך לקרוא רק חדשות טובות ←

מפעם לפעם החופשה מסתיימת. חזרנו מרודוס. נפשנו שם על חוף מבודד, בערבים יצאנו לכפר סמוך לאכול ארוחת ערב וביתר הזמן היינו מול הים ובצעידות בהרים הקרובים. מדינת ישראל היתה למיצג אינטרנטי רחוק, נטול קול. הדרך הביתה. אנשים למדו לטוס, עם תינוקות או בלעדיהם. בדור הזה חוץ לארץ זה חלק מהחיים, מהחנייה לטווח ארוך, מהחופשה, מהקניות. … להמשיך לקרוא בדרך הביתה ←

מפעם לפעם – השבוע האחרון לפני ראש השנה. שירת הסליחות עולה, המתח באוויר, תוך שבועיים נעבור ככבשים לפני היושב במרומים, ביקורת שנתית, פרטית וציבורית. התוצאות עלולות להיות לא נעימות, שנאמר – מי בקיצו ומי לא בקיצו. סלח לנו מחל לנו רחם עלינו. וכפי שקורה יותר ויותר בזמן האחרון השאלה שעולה מקריאה בתפילה היא מה פירוש … להמשיך לקרוא אשמנו. ←

מפעם לפעם גם אני חושב מה יהיו תוצאות הבחירות. זה מתקרב, לא? והנה, אחרי ים של סקרים, ניתוחים והשערות אני כבר יודע מה יהיו תוצאות הבחירות. גם אתם יודעים. הגושים, והחוק הצרפתי והנורבגי, וכבוד הנשיא שינאם ושיישרף להם הכפר. זה ההימנון החדש, לא? וכפי שקורה יותר מאשר מפעם לפעם, המשחק היחידי שנותר כרגע על השולחן … להמשיך לקרוא מי שצוחק אחרון ←

פעם הייתי בפיליפינים. נחתי במנילה ומשדה התעופה נסעתי למרכז העיר בכביש שמתוח לשפת הנהר פסיג החוצה את דרום האי שעליו בנויה העיר. 16 מיליון בני אדם מתגוררים בה ו 22 מיליון באזור כולו. שאלתי את הנהג – תגיד, למה בקתות העוני בנויות על שפת הנהר ממש? הרי ברור שזה ייגמר רע. והוא אמר – לאנשים … להמשיך לקרוא פעם הייתי בפיליפינים ←