לא לשכוח את החלומות   מפעם לפעם אני חושב על היעלמותו הפתאומית של הזיכרון. בתחילה חשבתי שזה עניין של גיל, איך אני לא זוכר את שמו של האדם שפגשתי אמש? או את שמו של שחקן הקולנוע הזה, האירי, נו – זה ששיחק בסרט המדהים, נו – זה עם פו הדב, שילדים וגם גדולים אוהבים, נו … להמשיך לקרוא לא לוותר על החלומות ←

מפעם לפעם יש שבועות כאלה שבהם אתה מתמכר למראהו של המוות. בעל כורחך אתה מתמכר, זה שיאו של הריגוש, כל מחוגי הרייטינג מסתערים קדימה, להתבונן במוות מתרחש לנגד עיניך שוב ושוב, ואיש זונק ואיש יורה ואיש נופל כמו שכתב פעם אלתרמן. הכל בדממה, כבריקוד, כמו מצלמות האבטחה שלוכדות את המוות המקרי בכניסה לאיזה קיוסק או … להמשיך לקרוא התמכרות ←

בעצם – גם אחרי השבוע הנורא הזה אני יכול לומר "מפעם לפעם" שהרי יש את מפעם לפעם הקטן, שהוא פעם בחודש או בחודשיים של טפטוף, כך קוראים לזה, של רקטות על שדרות, ויש את מפעם לפעם הגדול, שזה 'עמוד ענן' או 'עופרת יצוקה' או 'צוק איתן' שבהם התמונה אמנם משתכללת מפעם לפעם ועכשיו הבניינים נופלים … להמשיך לקרוא וחוזר חלילה ←

מפעם לפעם, ובעיקר בשבוע כמו זה שמסתיים היום, אני מחפש שורה אחת שתסכם את הכל, משהו שיאחד בין האסון הנורא במירון, התחלת הקץ של ממשלת הרוטציה המטורללת, כמויות הפרשנים, והשרב שהגיע. וכפי שקורה יותר מאשר מפעם לפעם, השורה המסכמת של החיים כאן פורסמה במדורים הכלכליים, וכך נאמר שם: רכבת ישראל רכשה 330 קרונות נוסעים חדישים … להמשיך לקרוא המדרגה ←