ה"מפעם לפעם" היום שונה מהמפעם ששידרתי ברדיו. במחשבה שנייה אני חושב שהנוסח הזה טוב יותר, בלוויית התמונות. שבת שלום.   מפעם לפעם, ובעיקר בימות הסתיו החמים של אוקטובר, אני חושב על המלחמה. לא ימים קלים הם אלה: כל משב רוח, כל שינוי בצבע העננים, תמונות בשחור לבן, והימים הם ימי חשבון נפש, איך לעולם לא … להמשיך לקרוא וידוא הריגה ←

מפעם לפעם אני מקנא בחרדים. כל כך קל להתרגז עליהם, להתפוצץ, אבל מצד שני הם כנראה כבר הבינו, הרבנים המגמגמים והפוליטיקאים הערמומיים, שמדינת ישראל האחת, הריבונית, המסודרת, המאוחדת, חלפה מהעולם. הם מבינים שהמשבר הזה הוא גם הזדמנות להתפצל ולחזק את האוטונומיה. כמו שיש למתנחלים. אני מקנא בהם על קנאתם לנושא החינוך, על ההגנה על אורח … להמשיך לקרוא קינאה קונסטרוקטיבית ←

מפעם לפעם, ובעיקר בשבועות שבהם חלל האוויר מלא בצרחה, בעלבון, בדברי בלע, באלימות ובחריקת ההתפרקות, אתה מחפש מילה אחת, חצי משפט שיסכם את המתרחש. ואם לפני שבועות אחדים הצליל ששלט היה "הפרת אמונים" בין העם לשלטון שממשיכה ואף מתעצמת, הרי שמהשבוע החולף נכנסנו לעידן חדש – שלב הסחיטה והאיומים. וכפי שקורה יותר מאשר מפעם לפעם, … להמשיך לקרוא סחיטה ואיומים ←

מפעם לפעם, ובעיקר בשבוע האחרון, כולם הולכים על ביצים ונזהרים כמו מאש שלא לומר דברים כאלה או אחרים על ציבורים כאלה או אחרים בכל מה שקשור לרמת ההדבקה מנגיף הקורונה. תקינות פוליטית זה נקרא, מין זהירות חברתית פוליטית שמאפשרת לא לומר את הדברים עצמם, תקינות שכמובן לא חלה על מפגיני בלפור שאותם  אפשר ללכלך חופשי … להמשיך לקרוא כאלה או אחרים ←

מפעם לפעם ובעיקר בערב חג הסוכות אני שב ומעיין במסכת סוכה ומתעמק בהלכותיה שהן בסך הכל, פשוטות למדי: אסור שהסוכה תהיה קטנה מדי, אסור שתהיה גבוהה מדי, את הסכך יכולים להניח רק גברים וחלילה שאישה או גוי או קטן יעשו את זה, וצריך שאפשר יהיה לראות את הכוכבים מבעד לסכך, כדי שנזכור מי ברא את … להמשיך לקרוא שתי סוכות ←