מפעם לפעם אני חושב על מפלגת העבודה, או המחנה הציוני, או ביחד, או התנועה או מה שתרצו, ואין מתאים יותר מהזמנים שבין יום השואה לבין יום הזיכרון, כדי להשמיע הספד קצר, "הדג נחש" יכולים לשיר את זה, שלוש דקות וקצת, שהולכים ככה: אני עוד נולדתי בימים של מפא"י – אבל בגיל חמש עשרה כבר הלכתי … להמשיך לקרוא סוף ←

מפעם לפעם ובעיקר בימים שאתה מטיל על עצמך איסורים שונים ומשונים כדי שלא לפגוע חלילה בבריאותם של אחרים, האוזן נעשית רגישה לגבי כל אלה שמחריגים את עצמם מן המצוות הנוחתות עלינו בכל ערב כשראש הממשלה מדבר אלינו מתוך הסנה הבוער. לא – אני לא אתעכב כאן על יחסו של ראש הממשלה לכללים שהוא עצמו קבע, … להמשיך לקרוא המגיפה האמתית ←

מפעם לפעם במשך היום הארוך שהתחיל בפורים ואיש אינו יודע מתי יסתיים, גם אני מארגן לעצמי סדר יום שישמור על שפיותי: אחרי 4 כפול מאה מטר חופשי על המדרכה ליד הבית אני מאזין לחדשות חוץ – אין כיף יותר גדול מלשמוע כמה המצב נורא באיטליה, או על הכאוס המחריד בניו יורק. זה יוצר הקלה מסוימת. … להמשיך לקרוא אסטרטגיה ←

מפעם לפעם, לוח הזמנים מתבהר, ובניגוד לים הדיבורים הלא מבוססים וההפחדות הנוראות, פתאום רואים את הסוף: מרגע זה נותרו רק מאה ועשרים שעות. המספרים על הלוח הדיגיטלי העצום שליד כן השיגור מתחלפים במהירות, השניות, הדקות, וגם השעות הנגרעות מהלוח מקרבות אותנו לרגע השידור, הוא כבר כאן, הזמן מתקרב . וכפי שקורה יותר מאשר מפעם לפעם … להמשיך לקרוא רואים את הסוף ←