מפעם לפעם, ובעיקר ערב בחירות, כשאתה אמור להיות במתח כי שוב אתה עומד להפקיד את גורלך בידי אחרים, אתה כבר יודע שלקול הפרטי שלך לא תהיה שום משמעות. להצביע זה כמו לקנות שני טורים בלוטו כדי להרגיש שלא ויתרת על הסיכוי, וכשהמכונה מודיעה שאין כלום אתה שוב קונה שני טורים. אולי, כי ככה אתה רגיל. … להמשיך לקרוא שתי תמונות שבועיות ←

מפעם לפעם, ובעיקר אחרי אירוע קשה שצל כבד של בושה ואי נוחות מרחף מעליו, מתחילות ההשוואות. זה קורה בעיקר כשמתפרסם סיפור על חבורת חיילים שהתעללה  בחסר ישע שעבר במקרה ברחוב והם שברו לו את העצמות, דברים שקורים במלחמות, במיוחד כאלה שאין להן תאריך תפוגה והן ממשיכות לנצח. בכל פעם שדבר כזה קורה, עולה מאחור המקהלה … להמשיך לקרוא מדורת הטעייה ←

מפעם לפעם. עשרים שנה זה כבר נמשך, בכל יום שישי, כמו שעון, ארבע ועשרה, ארבע ושתים עשרה, שלוש דקות, 385 מלים של מפעם לפעם ושיר של פוליקר. חלק מהאנשים מרוצים, חלק אחר חורק שיניים. חמישה ראשי ממשלה, קול ישראל מרוממה ועד כאן, וירון אנוש אחד וערימה של שירים יווניים. סגפו. אך כפי שקורה יותר ויותר … להמשיך לקרוא ואם אני אינני אני? ←

מפעם לפעם אני נזכר באפרים קישון. הולך ופוחת מספר האנשים שיודעים מיהו אפרים קישון, אבל דור שלם, שאני חלק ממנו, למד ממנו איך מספרים בדיחה, להצליף בשלטון למרות שאתה פטריוט, לעשות קולנוע בסיסי ולהיות ממורמר כל החיים. אני חושב עליו בשעות שבהן האבסורד הופך למציאות, והפאתוס והבלוף נהיים חלולים יותר ויותר. קישון כתב הומורסקות – … להמשיך לקרוא ארבינקא ←

מפעם לפעם גם אני רוצה הכל חדש. לזרוק את המכונית הישנה, להעיף את התמונות שתלויות על הקיר, לגלגל את השטיח ולהטיס לסוחרי הגרוטאות את פינת האוכל: כן נפתחת, לא נפתחת, שתלך כבר. אז, להתפנות לספרים, להביא סוחר שייקח את הכל ויגרוס לנייר אריזה או לנייר טואלט רב שכבתי וסופג. כמה אוויר יש פתאום, זה הזמן … להמשיך לקרוא הכל חדש ←