מפעם לפעם אני מכין את הפינה השבועית הזאת ביום חמישי ועד לשידור ביום שישי אחר הצהרים , אני אחוז חרדה שהשמים לא ייפלו פתאום, ושהדברים שכתבתי לא יהיו פוגעניים, חלילה, או תלושים, כי המציאות התחלפה בינתיים בדבר אחר לגמרי. וכפי שקורה יותר מאשר מפעם לפעם – אמש זה קרה. כל הדברים שכתבתי אתמול בשעות הבוקר … להמשיך לקרוא יהיה בסדר ←

מפעם לפעם, אני שוקל להגיש כתב כניעה: יכולת העמידה שלי מוגבלת, אני מכיר במגבלות הקול והגיל, הלחץ הכלכלי ומקום המגורים, ולמרות זאת עד היום הייתי קם בכל בוקר וכולי עזוז, מסתער על המצב בכל הזדמנות, שהרי עודני כאן. אך כפי שקורה יותר מאשר מפעם לפעם, גם אני הייתי צריך לעבור אירוע מכונן גדול כדי להבין … להמשיך לקרוא דגל לבן ←

מפעם לפעם, ובעיקר בימים שאינך יודע אם הצפירה היא צפירת זיכרון או צפירת אזעקה, יש משהו בפס הקול של הימים האלה שמזמין הזדהות וכאב, התרגשות וצער גדול, גאווה על מה שהושג ושברון לב על מה שהוחמץ ואבד. פס הקול של העדויות, הקולות התמימים של מי שהסתער ראשון או נלכד בטנק הבוער, טבולים בפס הקול של … להמשיך לקרוא משוואה בלי נעלמים. ←

מפעם לפעם, ובעיקר בערבי חגים, אני פושט מעליי את מחלצות החולין והשגרה המדכדכת, ועוטה את הילת הקדושה הנדרשת, שהרי בשעות האלה מַחֲנֶנוּ כמעט טהור לגמרי, לא נותר בו שמץ של חמץ, ואם היה, הרי שהוא נמכר לַגּויים טובי הלב, שסייעו לנו בקיום המצווה. ואם גם אחרי זה נותר עוד משהו הריהו בטל ומבוטל ויהי כעפר … להמשיך לקרוא חשבון נפש ערב ליל הסדר ←