מפעם לפעם, ובעיקר בשבוע האחרון, אני חוזר וקורא ומשנן את המלצות המשטרה, את הציטוטים הנרחבים מחדרי החקירות, וכמו כל אזרח מודאג אני שואל את עצמי – איך זה קרה? ראש ממשלה, ושרים, ופקידים וגנרלים ויועצים, ועיתונאים, ואז אני נרדם לכמה דקות ושוב מתעורר בבעתה, וחוזר חלילה. וכפי שקורה יותר מאשר מפעם לפעם, כדי להתמצא בסבך … להמשיך לקרוא בשתי מלים ←

מפעם לפעם אני חושב על ערבול הצליל של פס הקול שבו אנחנו חיים: עוד מהימים הטובים של הטלוויזיה למדתי להעריך עבודה טובה של איש קול ואת היכולת לייצר מכל הצלילים שנקלטו, בעשרה מיקרופונים שונים, פס קול אחד שבו ניתן להבין את מה שנאמר, לשמוע את ציוץ הציפורים, להבחין בטרטור של אופנוע רחוק, בהלמות הלב, בצחוק … להמשיך לקרוא פס קול ←

מפעם לפעם ישנה מילה, משפט, או זמזום של שיר, שמשתלטים לך על השבוע. אתה, שכבר למדת שאסור לערבב בין צינורות המים החשמל והגז, כי זה עלול להביא לטירוף מערכות ולקצר כללי, מסתכל סביב ואומר – זה מוכרח להביא לבסוף לקצר. זה הרי טירוף מערכות. וצמד המלים האלה משתלט עליך, טירוף מערכות, ואתה מסתכל סביב ושואל … להמשיך לקרוא טירוף מערכות ←

מפעם לפעם אתה נקלע לאירועים מעצבים, כאלה שלא במהרה יימחו והם מטילים את צילם, או שצורבים באורם מקום בזיכרון שתישא איתך לתמיד. וכפי שקורה יותר מאשר מפעם לפעם, גם הפעם האירוע הזה קשור בהלוויה אחת ומחשבות רבות: בבוקר חורף מלא שמש, ברחבה הגדולה שבפתח תיאטרון ירושלים, הציבו את ארונו של המשורר חיים גורי, שכתב באהבה … להמשיך לקרוא ההמנון החדש ←