מפעם לפעם, בעיצומן של סופות חקיקה שנועדו להשלים את העיצוב מחדש של מדינת ישראל ברוח הבית היהודי והחרדים, אני תוהה כיצד השינוי העצום מתחולל מבלי שמי שלמשלם עבור החגיגה, כלומר הכלכלה התל אביבית הפורחת, מנסה להשפיע על הדרך שבה המשאבים שהיא מייצרת מחולקים, והעתיד מעוצב בניגוד גמור לרוחה. וכפי שקורה יותר מאשר מפעם לפעם – … להמשיך לקרוא אנו מכריזים בזאת…. ←

מפעם לפעם, ובעיקר כשהעונה סוף סוף מתחילה – בכדורסל שלנו, בכדורסל האמריקאי ובעיקר בפוליטיקה, הגיע הזמן לדבר על אסטרטגיה. לטקטיקה יש עוד זמן, זה יגיע, עכשיו אנחנו בשלב האסטרטגי – איך עוברים את העונה בלי ליפול, בלי להיפצע ובעיקר – עם ניצחון בסוף, הרי  בגלל זה בכל שנה מתחילים מחדש. כל מאמן כדורגל מתחיל שגמר … להמשיך לקרוא מר גבאי היקר ←

מפעם לפעם ובעיקר בשעות האלה, ערב שמחת תורה, עדיין שעון קיץ, אבל עונת פייטני הסתיו בעיצומה, מדהים כמה שירים אפשר לכתוב מעננים – ציפורים – ונגמרים, ברוטב של יוֹרֶה וּשְקיעות אדומות. מחר נתחיל לקרוא בספר הספרים מהתחלה, תוך שבועיים נברא עולם ונהרוס אותו, נפליג בתיבה וננחת על האררט, נרד לארם נהריים נכיר את תרח ונעלה … להמשיך לקרוא מה יהיה? דומה ←

מפעם לפעם, או ליתר דיוק – כל שנה, בשבוע הראשון של חודש אוקטובר,  האקדמיה השוודית מכריזה על הזוכים בפרס נובל, ובמשך שנים, השבוע הזה מוקדש לשתי שאלות: האחת – אולי בכל אופן הגיע הזמן שעמוס עוז יקבל כבר את פרס נובל לספרות לא רק כי הוא משלנו אלא משום שמגיע לו, והשנייה, החשובה לא פחות … להמשיך לקרוא הפרס שלא היה ←

מפעם לפעם, ובעיקר בערב חג הסוכות, אני חושב על הסמלים היפים של החג: השיבה למקורות החקלאיים, קבלת האורחים, ובעיקר מסר הצניעות: גם פיסת בד וקני סוף מקושטים בשרשרות שהילדים הכינו, הם בית, ובלבד שיהיה לסוכה סכך, הגנה. זאת גם תזכורת לכך שהשהייה בסוכה נעימה ולא מסוכנת רק בימים של רווחה, של פתיחות, של תחושת ביטחון, … להמשיך לקרוא אצלנו זה לא יכול לקרות ←