מפעם לפעם, ובעיקר בְּימים של צפייה לקסם גדול שיקרע מעלינו את קורי העכביש הסמיכים הקושרים את ידינו, אני חושב על הקוסם האגדי הארי הודיני. אני לא זוכר אותו באופן אישי: הוא מת שנים רבות לפני שנולדתי, אבל במאה העשרים, כשרצית לומר על מישהו שהוא עושה את הבלתי אפשרי, אמרת שהוא ממש הודיני. פלא פלאים לא … להמשיך לקרוא הודיני הגדול ←

מפעם לפעם מוציאים מהארון את הביטוי המתעתע "קשה להגזים", ומשתמשים בו כשרוצים לומר עד כמה חמורה, למשל, פרשת הצוללות: הנשימה נעתקת למשמע הפרטים, הרי זה לא יכול להיות שדבר כזה קרה, איך עוד אפשר לומר "זה נורא' ? קשה להגזים ולכן אומרים חורבן, שואה, זעזוע, בחילה – כל המנעד, שהרי קשה להגזים. וכפי שקורה יותר … להמשיך לקרוא קשה להגזים ←

מפעם לפעם, ובעיקר כשהחום מגיע לממדים כאלה, הקרחונים באמת מתחילים לזוז: כמו קרטיב שנשבר באמצע, כמו גלידה פיסטוק שהופכת לקילוח דביק, כמו הקרחון בגודל כל השומרון שמתנתק מאנטרטיקה ונסחף אל הלא נודע. כולם אמרו שזה אף פעם לא יקרה, אין סיפור, ועכשיו הם מחכים לגיבורי העל שיבואו להציל אותם. זאת יש לדעת: מפעם לפעם הגיבורים … להמשיך לקרוא פאזל ←

מפעם לפעם אני נזכר בסיפור על בניית כיפת ברזל: כשבנו את המערכת, חלק אחד לא עבד וכל הפרויקט נעצר. מהנדס רב תושיה שעבד על פיתוח הטילים פירק איזה צעצוע, הוציא ממנו קפיץ שהתאים בול לכיפה, וכל השאר – היסטוריה. כיפת פלדה לראשנו, החמאס אכל אותה, הגאווה עולה, הודו קונה, והשאלה היחידה שנשארת פתוחה מהסיפור הזה, … להמשיך לקרוא מוכרים וגמרנו. ←