אתמול ראיתי את השלט הגדול של חברת 'קשת' מעל כביש בגין, ראיתי וכמעט עשיתי תאונה, כמו כל אחד שראה את זה ואמר לעצמו- סססאמק- אין גבול??!!
הבוקר נסעתי לשם, לקחתי מצלמה נורמלית, ומה אני אגיד לכם?
בשישים וכמה שנים בירושלים ראיתי כבר המון לוחות מודעות שהושחתו, השתלות מכוערות של כיפות וציציות, הסרת שיער לנשים יחד עם כל הפרצוף, ופח זפת על קיר זכוכית של תחנת אוטובוס. כזאת – אף פעם לא ראיתי. יש בהשחתה הזאת משהו יותר מדי אלגנטי. יש התחלה וסוף, שאר התמונה לא התלכלכה אפילו, אין סימן לקריעה, כל הכתמים זהים, אין סימני הדבקה, אין גישה לתמונה אלא במנוף, רק תמונות הנשים נפגעו, כל השאר – ללא רבב.
מה אני אגיד לכם?
יכול להיות שגם זאת דרך להיחרט בזיכרון? להיכנס לפיד? לא יכול להיות. 'ארץ נהדרת' מעל זה. ובכל אופן – מעניין אותי אם מצאו את המשחיתים, באיזה מעבדה הם הכינו את הרטיות, עניין של גילוי נאות, זאת הרי לא חזרה לימי "בנטון" סוודרים על דם, עם רעבים, ופצועים.
לירושלים יש הרבה מאד צרות, להכניס אותן לפרסומות נראה לי שלב חדש. יכול להיות שהפיצול המטומטם וההתאבדותי לשני ערוצים הכניס כמה אנשים ללחץ גדול מדי, או שבאמת העיר הזאת יצאה סופית מדעתה?