פרופ' עדה יונת אירחה הבוקר במכון ויצמן 150 תלמידות תיכון מהכפר צור באהר שבאיזור ירושלים. הפגישה היתה באולם ההרצאות הסמוך למעבדה של פרופ' יונת, וההרצאה היתה מדעית עם חותמת אישית מובהקת.
זאת כבר מסורת שד"ר טארק אבו חאמד, בן הכפר, מביא את הכיתות הגבוהות בביה"ס לבנות בכפר לסיור במכון ששם למד ועבד בעבר. היום הוא המנהל האקדמי של מכון ערבה שבקיבוץ קטורה, ואתמול פורסם בדה-מרקר שהוא צוות חוקרים פלסטיניים מפתחים יחד מכונית חדשנית שמונעת על ידי מימן.
אז מה היה? פרופ' יונת סיפרה להם על הריבוזום ובעיקר על התשוקה ללימודים והיכולת לשלב בין מדע וחיי משפחה מסורתיים. הנערות קיבלו אותה במחיאות כפיים סוערות ובשריקות, ופרופ' יונת הוסיפה דברי עידוד – לא לפחד, לחקור, ללמוד, לשנות את העולם ברוח של שלום ושוב הן מחאו כפיים בהתרגשות. את דבריה תירגם סימולטנית פואד אבו-חאמד, הבן דוד של טארק, שאמר שאף פעם לא יצא לו לתרגם הרצאה כל כך מסובכת.
חשבתי – איזה מזל שצילמתי את זה ואת הסיור במכון ואת שמחת הנערות, כי ללא הצילומים – מי היה מאמין לי?
ומה עשיתי שם? זה במסגרת הסרט שאני מביים ושמו "סרט אופטימי" סיום מתישהו בסתיו.