מפעם לפעם אני נזכר בסיפור שכתבתי אחרי מלחמת יום הכיפורים. שם הסיפור "מיתה יפה" , בְּ ת' . זה היה סיפור על גבר מבוגר, נשוי ובלי ילדים, שלא נקרא למלחמה, אך התעקש להתגייס למרות שלא קראו לו. הוא לבש מדים ונסע לבדו לחזית. בדרך הוא נהרג בתאונת דרכים, ומשום שלבש מדים בשעת התאונה, הוא נקבר בבית עלמין צבאי ארעי. אחרי שנה, כשהנופלים הועברו לבתי עלמין קבועים, הצבא הודיע לאלמנה שהוא לא יועבר לקבורת קבע בבית עלמין צבאי אלא לבית קברות אזרחי. מאותו רגע האלמנה נלחמה שיכירו בו כמי שנפל כחייל, ולבסוף, היא מקבלת את ההחלטה שהוא ייקבר בבית עלמין אזרחי אך בהלוויה צבאית, והיא מתנחמת בכך שאהוב ליבה לפחות מת מיתה יפה. (הסיפור הופיע בקובץ הסיפורים הראשון שלי, "בחזרה לטיטאניק" בהוצאת זמורה-ביתן-מודן)

השבוע צפיתי בערוץ 13 בטרגדיה איומה שנת 2024. מפעיל דחפור D-9 , אלירן מזרחי שמו, איש משפחה עם ארבעה ילדים, חזר מארבעה חודשים של הרס בתים תחת אש ברצועה, כשהוא הלום קרב. בקטע מסוים של הסרט נאמר שהוא וחבריו הרסו 1500 בתים. מערכת הביטחון הכירה בו כנכה צה"ל. בסרט שעשתה לירון ויצמן בשם "בחזרה מעזה" הוא אמר בגילוי לב ובחיוך מקסים: "כשחזרנו – לא חשבנו שנחזור. עכשיו אנחנו לא יודעים להתמודד עם זה שחזרנו". אלא שאז, חרף נכותו, הוא קיבל צו מילואים חדש לימים הקרובים והשבוע, בלי כל סימנם מקדימים, הוא שלח יד בנפשו.

עכשיו, כמו בסיפור ההוא, משפחתו פתחה במלחמה כדי שאלירן ייקבר בהלוויה צבאית. האם, ג'ני מזרחי אמרה שאם לא תובטח לה הלוויה צבאית היא לא תסכים שהוא יובא לקבורה. ואחותו, הילה מזרחי אמרה: "הפקידה במשרד הביטחון יכולה להחליט שהוא לא ייקבר בארון?!"

משרד הביטחון מסר, ככל הנראה מחשש שהלוויה צבאית פירושה יהיה הכרה באלירן כמי שנפל בקרב עם כל הזכויות שמשתמעות מכך, שאלירן לא היה בשירות, ולכן הוא לא זכאי להלוויה צבאית. מיד התחיל לחץ ציבורי לא נורמלי ועברו שלושה ימים ושר הביטחון הודיע שכן, תהיה הלוויה צבאית. אולי בכל אופן ליאור מת מיתה יפה?

השבוע חשבתי – מה יכול להיות יפה במוות נורא שכזה?! וכמה נואשת הקריאה "אני רוצה שייקבר בארון". איך אמר אלירן ? כשחזרנו – לא חשבנו שנחזור. עכשיו אנחנו לא יודעים להתמודד עם זה שחזרנו. ויש כל כך הרבה דברים שכולנו, בין אם היינו שם ובין אם לאו, שאיננו יודעים איך לחזור מהם, ואנחנו רק מבקשים שזה ייגמר כבר וייגמר יפה, כדי שנוכל לשוב ולבנות את חיינו מחדש.

כי אין מיתה יפה.