איום קיומי

יום שישי בבוקר, שבועיים למלחמה. בחרתי להדהד את הרשימה של דרור פוייר בעקבות התמונה הזאת של ח"כ שמחה רוטמן עומד בפתח הבית הנטוש של משפחתו של דרור פוייר בכפר עזה. באמת אפשר לצאת מהדעת. דרור סוגר איתו את החשבון בעצמו, https://www.facebook.com/569133370/posts/10160461634773371/ אבל אני רוצה להמשיך את הקו שנמתח מהתמונה:

זאת לא תמונה של מי שהגיע לגיא צלמוות ופסע שם על קצות האצבעות במבט מושפל מפני החרפה והאבל. זאת תמונה של עסקן, עם הטלפון באוזן כי באותו זמן הוא כבר במקום אחר. מה שקורה סביבו לא נוגע לו, הוא טרוד באיזה יוזמה לשנות את בית המשפט, בוועדה למינוי שופטים, לא לתת לחמאס להכריע אותנו בדרכנו אל הרפורמה המשפטית שהרי זה העיקר, והוא מוכן עם הפטיש למקרה שיפגע בדרכו במחבל, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה ושנייה ושלישית. צא החוצה!

ואז אני חושב על הבחורות והבחורים הצעירים שפניהם מאירות ממודעות האבל, מלוחות החיפוש אחר הנעדרים ומסיפוריהן של הנערות שלחמו בגבורה במוצבים או בחצרות הקיבוצים. אני חושב על מי ששרדו מהמסיבה, איך הם יחזרו לשפיות כלשהי ומה צפוי להם כשישובו לביתם בשלום? האם כשיתגברו על האיום הקיומי החיצוני פירושו של דבר שהם יתגברו גם על האיומים הקיומיים האחרים?

לצערי עומק הסיאוב לא יימחה בדמם שנשפך. לפי מה שמסתמן ברחוב וברשתות החברתיות הם יושלכו לתוך אווירה של מלחמת אזרחים, כי אחרי שהחברה האזרחית תציל את המדינה מחרפת ההזנחה וההתעלמות, ייחשפו האיומים הקיומיים האחרים .

כן – שמחה רוטמן, שם כללי, הוא איום קיומי. והפערים הכלכליים והחברתיים הם סכנה קיומית. ורמת החינוך היא כזאת, ושלטון הרבנים, וראש ממשלה שעומד לדין על שוחד והפרת אמונים, וכנף ציון, ושלטון הפרוטקשן, והגניבות מצה"ל, וההסתמכות על הטכנולוגיה במקום גם על הלב. אלה שמתקשרים לקשישים בזמן המלחמה ומבקשים מהם כסף לצבא וגונבים אותו הם איום קיומי, והפייק ניוז, וחצי העם שספון באוהלה של תורה כאשר אפילו את הפלפלים והעגבניות אין מי שיקטוף והם נרקבים בשדות העוטף הם איום קיומי. ומדינה דו לאומית זאת סכנה קיומית, ונוער הגבעות, וכנופיות הפשע במגזר, והבזבוז ללא תוחלת – אך האיום הקיומי המרכזי הוא השנאה שהיא הניצחון הגדול של החמאס ואוהדיו, שינאה שמחלחלת, שפושה.

מה הם יעשו עם כל אלה? האם אחרי שכל זה יירגע מעט תתחיל המלחמה שכולם חיכו לה בספטמבר, מלחמת אזרחים על כל האיומים הקיומיים בבת אחת?

השבת בפתח. יְדִיד נֶפֶשׁ אָב הָרַחֲמָן: אָנָא אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ.