מפעם לפעם אני נזכר בקווים האדומים, ברגעי החרדה שהנה, אנחנו נופלים אל הקו השחור, לסוף, עוד רגע ולא היו מים בברזים, השדות קמלו והמטעים נשמו, וכולנו עמדנו למות. עד שבא הגשם הגדול ושטף את הכל, הקווים האדומים טבעו בכינרת הגדולה והצלולה והתחלנו את הספירה מהתחלה.

אך כפי שקורה יותר מאשר מפעם לפעם, הקווים האדומים לא המתינו לבצורת החדשה, ומתוך הסחי הם עלו רעננים ואלימים יותר, ונכרכו סביב סביב לחיינו: קו אדום אחד הופיע השבוע בבאר שבע, עם מלחמת המשפחות בפתח בית החולים וראש העיר זעק על הקו האדום שנחצה שם, והצטרף לקו השחור של טרור ואלימות שקורע את הנגב. בו ביום נשלח קו אדום לבית העלמין בג'לג'וליה כדי למתוח קו שחור סביב נדים שתיווי, נהג משלוחים, ובדרך מתח קו שחור גם על מחמוד איברהים עודה, אבל זה לא היה קו אדום זה היה סתם כדור טועה. זה הכדור שטעה. אחר כך הקווים האדומים זינקו, כמו בסרט מצויר, לפתח חדר המיון של בית החולים מאיר, מאות צבאו עליו, ומבית  החולים רמב"ם בחיפה הודיעו שזה כלום, אצלם הקו האדום מזמן שחור, המאבטחים נסוגים היס"מ נקרא לאבטח והדילמה היא מה לעשות בבית החולים הגליל בנהריה, כי מעל הקווים האדומים נבנה מעבר חצייה רחב ובטוח ואין מי שיעצור.

ואלה לא הקווים האדומים היחידים שנחצים: מדי יום הם יוצאים מהכנסת רמוסים ושבורים לרסיסים תחת בליל הצעקות, הקללות, הפרת קוד הלבוש, קווים אדומים שנחצים בלשון גסה ובגרון ניחר ומשם הם נודדים לאולפני הטלוויזיה, אתה תיתן לי לדבר, אתה לא תסתום לי את הפה יא כלב, ומשם לבית המשפט המחוזי שם מתנהל משפט על חציית קווים אדומים שלא עלו אף פעם על הדעת, ובחוץ קוראים מוות לעדים, ומוות לממשלת השינוי ומוות לעיתונאים כי אין יותר גדרות וכללי התנהגות בסיסיים. נהג אוטובוס ביקש מנוסע לא לשתות בירה בנסיעה ונדקר, נהג מונית נדקר בויכוח על חנייה, אחות הותקפה על ידי חולה, כרוניקה אינסופית ובאמצעה מצאתי השבוע גם מכתב תמים שנשלח למערכת הארץ ובו מתאר פרח הוראה את האלימות בבית הספר שבו הוא עובד: איך הצליפו בילדה אחת, ביישו והיכו תלמידה חנונית שקראה ספרים, ותלמיד בכיתה ד' שכינה את חברו "בן זונה" וצעק על מורה "אני אשפד אותך". פרח ההוראה לא חתם ליד הטרוניה המיושנת שלו, שמו וכתובתו נשמרו במערכת מרוב פחד. הוא סיים את דבריו בזעקה אילמת בשם התלמידים שמצייתים לכללי ההתנהגות בבית הספר. לדעתו הם אבודים ואין להם מושיע.

עוד שבוע עבר.