מפעם לפעם אני מרגיש צורך לומר כמה מלים על באבי יאר. אני יודע – זה קטע שממש לא מתאים ליום שישי בפייסבוק, תן לנו משהו מקומי, עכשווי, שילוב של הומור וסארקאזם. אולי תעבור לטיק-טוק. תתעדכן.

בטח.

מפעם לפעם אני מרגיש צורך לומר כמה מלים על באבי יאר. השבוע למשל.

 

מפעם לפעם צריך לספר על אותו ערב יום הכיפורים תש"ב 28 בספטמבר 1941 שבו כונסו כל יהודי קייב ונשלחו אל מותם. 33,771 יהודים נטבחו בערב יום הכיפורים, ועוד 15,000 יהודים נשחטו שם אחר כך. לא יד גדולה יצאה מן השמים לשחוט את היהודים דווקא ביום הזה. היו אלה בני אדם, אנשים רגילים, חיילים גרמנים, סדירים ומילואימניקים שעברו באוקראינה מכפר לכפר ומעיר לעיר ושחטו בני אדם. זאת היתה מלאכת יומם, מסודרת, לא מסובכת, לא היו רכבות, לא אושוויץ או טרבלינקה. היה שדה, מחצבה, נהר, מ"כ אחד וכיתת יורים משועממת שלא הפסיקה לשחוט. ושקט.

בבאבי יאר התחולל רצח עם, שחיטה מטורפת שעמדה בסימן של שקט. קראו ליהודים והם באו, בשקט, הם לא שכחו להביא את חפציהם, לקחו אותם בקבוצות אל הבור והם התפשטו בשקט, ירו בהם והם צנחו בשקט על ערימת הגופות בעמק. החיילים הרוצחים מילאו את משימתם בשקט, אמרו להם לירות והם ירו בשקט. וכל העם שמסביב צפה בזוועה בשקט, והשקט הזה הודק עוד יותר במצוות סטאלין אחרי המלחמה, כשדממה גדולה נפלה על העולם. גם כאן בחינוך הדור הבא, שזה אני, לא סיפרו על באבי יאר. ידענו אייכמן, בירקנאו, יער, פרטיזנים. לא יותר. בפעם הראשונה ששמענו על באבי יאר היה כשהמשורר יבגני יבטושנקו פירסם את הפואמה שלו באבי יאר שבה אמר:  עַל בַּאבִּי-יָאר אֵין יָד וְאֵין מַצֶּבֶת. עָרוּץ תָּלוּל – כִּדְמוּת גּוֹלֵל עַל קֶבֶר. ויותר מאשר על מה שקרה בבאבי יאר דיברו על אומץ ליבו של יבטושנקו שהחליט לשבור את השקט שעטף את הזוועה בברית המועצות שאך נחלצה מהטרור הסטליניסטי, ופירסם את הפואמה שלו.  חברי בוריס מפציר הפיק בשנים האחרונות סידרת סרטים על השקט הזה, במשך שנים הוא עבר מעיר לעיר ומכפר לכפר וסיפר על הדרך לבאבי יאר, וניסה לקרוע את השקט המהודק בתודעה הכללית איך מתנהל רצח עם, והעיוורון המוחלט של מי שגדל בארץ לכל מה שקרה ברחבי ברית המועצות בזמן השואה, ומאז הוא מלמד אותי את הסיפור במנות קטנות.

השבוע מלאו שמונים לטבח הנורא הזה, ומצבה גדולה הונחה בבאבי יאר. ואני חושב רק על השקט של היום, שמכסה על השקט של אז ועל ההכרח שלא לשתוק לעולם.

 

בתמונה: ייבטושנקו קורא את באבי יאר בפני קהל במוסקבה.