מפעם לפעם צריך להכיר בכך שרק הפאניקה מאפשרת לנו לצלוח את הרגעים הבלתי אפשריים של החיים: לנשום ברווח שבין המדגם לבין תוצאות האמת, להתנדב לעבודה בדואר כדי לאתר את החבילה האידיוטית שהזמנו ב Black Friday ואף אחד לא יודע לאן היא נעלמה, כי מה תעשו בפורים כשהילדים ירצו את התחפושות החדשות שהזמנו?  מה נאמר להם? אנחנו מכורים לתשובות מוחלטות, ולכן מבחינתנו יש רק אלוהים אחד, ולכן אנחנו סגורים רק על ביבי, כתבי אישום זה כלום לעומת הפחד מה יקרה לנו אם לא.  אף פעם לא התחסנו נגד שפעת, אמרנו לעצמנו שממילא עברנו את כל החיים בלי זה, ומקצת נזלת אנחנו לא עושים עניין. אבל, פתאום, מתברר שאפשר למות מזה, ואנחנו שונאים למות כשסוף סוף הגיע החורף ולא נזכה לראות את המפלס עולה שלא לדבר על הפלייאוף של ה NBA שזה רק בסוף אפריל. לכן רצנו לקופת חולים להתחסן, הפאניקה השתלמה, דקירה קטנה וזכינו בחיי נצח, הכרטיסים לטיול בפסח לא ילכו לאיבוד, יש פתרון לחרדות, חיסון קטן והכל מסתדר.

וכפי שקורה יותר מאשר מפעם לפעם, כשנדמה היה לנו שהצלחנו להירגע ולמצוא פתרון זמין וזול לפחדים הגדולים שלנו, בדיוק אז הרמטכ"ל אביב כוכבי עלה במלוא כובד אחריותו ומדיו המגוהצים אל הבימה, חמוש בצרור ניירות מאיים, שפתיים חשוקות ומבט של פלדה, ואמר שבקרוב הולכת להיות מלחמה. לא משהו דרדלה שכיפת ברזל אוכלת לארוחת בוקר ואפשר להמשיך, אלא משהו אמיתי. כמו בכל פעם שמבשלים פאניקה על אש קטנה, הוא לא חסך התיאורים: הרעמים שאתם שומעים בחוץ זאת לא הסופה של דני רופ אלא הלמות צעדיהם של משמרות המהפכה האיראניים בחדר המדרגות שלכם. יש להם עשרות אלפי טילים שחבויים בתוככי הערים והכפרים, והטילים האלה יטוסו ישר לטלפון הסלולארי שלכם ויפוצצו אתכם. שדות התעופה יופגזו, מרכזי הערים יימחקו, צה"ל יספוג אבידות כבדות, וגם אתם. אנחנו נפוצץ להם בחזרה את הערים והכפרים ששם הם מתחבאים, ערים שלימות, מה שמותר לאסד בוודאי שמותר גם לנו כשנעמוד על משמר חיינו ממש. הפאניקה בעיצומה, אבל בניגוד למקרה השפעת, ששם בעקבות הפאניקה רצנו לקופת חולים על הבוקר, דקירה קטנה בכתף וגמרנו, במקרה של המלחמה הזאת בכלל לא ברור איפה ואיך עושים חיסון. הרמטכ"ל רמז משהו שצריך להיות חזקים, אבל, מה לעשות, אנחנו רגישים לטילים מונחים, ואנחנו לא רוצים להיתקע כאן כשכל שדות התעופה יהיו סגורים. מותר בכלל לעשות מלחמה בזמן ממשלת מעבר? מנדלבליט יודע מזה? פתאום, באמצע הפאניקה של השפעת – צבע אדום בכל הארץ, הרמטכ"ל היה ברור לחלוטין, ומול זה אין שום חיסון, אפילו לא אקוניס באולפן וניצחון מוחץ בפריימריז באשקלון. אנחנו  מתחילים להזיע. שמישהו יגיד כבר משהו בטוויטר, אי אפשר כך.

שבת שלום.

איור: קריקטורה של ערן וולקובסקי, עיתון הארץ, יום שישי 27.12.19