מפעם לפעם מגיע מן רגע כזה שבו אתה אומר – לא, אני לא מאמין! זה הרי לא ייתכן! לא ייתכן שהנשיא של המעצמה הכי גדולה בעולם ינהל אותה דרך הטוויטר, ושהוא יחזיק איזה קונסיליירי כמו במאפייה, שסוגר בשקט רגעים אפלים מן העבר ומשלם במזומן, כנהוג, ואתה חוזר ואומר – זה לא אמיתי! זה הרי לא ייתכן שנשיא ארצות הברית ידבר בשפת ביבים, ישקר במצח נחושה, יתבטא כך על אפריקאים אמריקאים, על נשים, על העיתונות, הרי זאת הדמוקרטיה הגדולה בעולם, זה הרי לא ייתכן!

וכפי שקורה יותר מאשר מפעם לפעם, גם אם לא אמרת את זה במפורש, מתברר שאת ה"לא ייתכן שלך" אתה יכול להעתיק לעניינים הקרובים לחייך המלאים ב"זה לא ייתכן". הרי לא ייתכן שהממשלה תסכסך בין קבוצות שונות של אזרחים בחברה הישראלית, זה לא ייתכן! הרי תפקידם לאחד ולא לזרוע פירוד! ואתה אומר שזה לא ייתכן שכמות כזאת של אנשים יבקשו להיות עדי מדינה כדי להפליל את ראש הממשלה, הוא הרי שכר אותם לעבודה, זה הרי לא ייתכן, משהו כאן לא בסדר, והעולם שותק. ואתה אומר שזה לא ייתכן שבית המשפט העליון יקבע משהו אבל הרשות המבצעת תצפצף, זה לא ייתכן! זה פוגע באושיות הדמוקרטיה! ואתה אומר שזה לא ייתכן שעוצרים אנשים בשדה התעופה וחוקרים אותם על דעותיהם, ושזה לא ייתכן שראש הממשלה יסגור בעצמו עיסקה לקניית צוללות כשעורך הדין הפרטי שלו מייצג את המספנה שמשם נקנו הצוללות ולכן בוצֵעַ לעצמו אחוזים נדיבים מהעיסקה, מה זה פה אמריקה? ואתה אומר שזה לא ייתכן שיַפְלוּ חיילות בצבא הרי זה אחד היסודות לשוויון ולעוצמה של החברה, מי נותן לזה לקרות?! זה לא ייתכן!! והנה – גם שם גם פה – מתרגלים, ואומרים שהכל ייתכן, מי קבע שזה לא ייתכן? ואתה מהנהן בצדק, ככה זה, עד שמישהו מודיע שהוא הולך לסגור את האיילון. זה הרי לא ייתכן שבגלל איזה שיקולים לא ענייניים לא יבנו גשרים, ולא ימצאו דרכים לבנות גשר קטן בלי לעצור את הנהר,  אפילו ראש הממשלה אמר שזה לא ייתכן, ואם הוא אמר, בטוח שזה לא ייתכן!! והארץ רוגשת, זה לא מעניין אותנו איך תבנו את הגשר, את האיילון אתם לא סוגרים, זה לא ייתכן!

אז זהו, הכל ייתכן. עכשיו התעוררתם?  לא ייתכן.

שבת שלום.