בשעות הצהרים הגשם נגמר והאוויר היה נקי כאילו שניקו אותו עם ה 'סנו קליר' וגם ניגבו ביבש והבריקו, וכשהשמש האירה על מדבר יהודה פתאום אפשר היה לראות את ים המלח מהחלון שבין הבתים ברחוב שלי, מול השגרירות האמריקנית שתקום אחרי שיוכרז השלום והבלופים ייגמרו. ביום נפלא שכזה, שקורה אולי פעם בשנה, הים זרח כאבן ברקת כחולה ולא ניכר היה בו המפלס שירד, והבולענים, והוא היה כל כך קרוב כמו הרי מואב שמעליו, ומבואות רבת עמון והמדבר שמאחור, ומשם עיראק זאת ממש קפיצה, ובימים נפלאים שכאלה, אחרי שהגשם שוטף את הכל עם ה'סנו', מן ההרים שממול אפשר בוודאי לראות עד טהרן.
בתמונה: ים המלח משכונת ארנונה בירושלים אחרי הגשם.
