מפעם לפעם ובעיקר כשהצינה סוף סוף מגיעה וחודרת, בימים האחרונים של חודש נובמבר, אני נזכר באותן פעמים שבהן חגגתי עם חברים בארצות הברית את חג ההודיה. חג ההודיה חל ביום החמישי של האחרון של חודש נובמבר, וכך נוצר סוף שבוע של ארבעה – חמישה ימים שעיקרו המפגש המשפחתי והחברתי, השיחות, האהבות והקירבה, חג אזרחי שבני כל הדתות חוגגים כשברכת החג יוצאת מהבית הלבן ולא מרבנות כלשהי.
בכל המפגשים האלה בחג ההודיה אצל משפחות יהודיות בארצות הברית, תמיד תהיתי מהי העמדה היהודית של החג. התודה היהודית בחג הזה היא התודה לאמריקה, זאת שהניחה להם להיכנס בשעריה ולהקים בה מחדש את ביתם, זאת שאפשרה להם להגיע לכל עמדות ההשפעה והעשייה באקדמיה, בכלכלה, בממשל, בעיתונות ובתרבות, זאת שהעניקה גם להם את החופש האזרחי שהוא ליבת החיים באמריקה – החופש מהדת ועריצותה. על כל אלה הם מודים – על הקבלה ההשתלבות השפע והחירות. היא הניחה להם גם לשמור על זיקתם למולדת ההיסטורית של העם היהודי שבה הוקם הבית הלאומי פוליטי של העם היהודי, היא מדינת ישראל.
על כל אלה הם מודים בשבוע הזה, והנה, ממש בערב החג, התודה הזאת עברה עדכון מהיר: חברת הכנסת ציפי חוטובלי סגנית שר החוץ של מדינת ישראל שמתפקידה לטפח את הקשרים עם יהודי ארצות הברית, החליטה לסגור איתם חשבון דווקא בערב חג ההודיה: למה? כי בא לה, וכי היא יכולה ומשום שהיא מבינה את הרוח הנושבת בין משרד ראש הממשלה ובין הבחירות המוקדמות בליכוד. "רוב יהודי ארצות הברית לא מבינים את ישראל כי מעולם הם לא שלחו את ילדיהם להילחם עבור ארצם, והם לא חווים את המציאות הישראלית", כאילו אי אפשר לראות את הדיונים בכנסת גם שם, לקרוא את אתרי החדשות ואת הטוקבקים, ולנשום את הרעל הנושף מכל אמירה ומעשה.
קבלי תיקון, הגברת חוטובלי: יהודי ארצות הברית מבינים נהדר את ישראל והם מודים לאלוהים שהם לא חלק פעיל בבלגן הזה. הם לא היו צריכים להשליך את חבר הכנסת בגין מכל המדרגות, הם לא צריכים לקחת חלק בהכשרת חוק הגזל של הקרקעות, הם לא צריכים לומר שנשיא המדינה הוא נאצי כדי להיחשב כבני תרבות אצל שרת התרבות שלנו, והם גאים מאד בכל נער ונערה מארצות הברית שמחליטים לעלות לארץ ולהקים בה את ביתם. הם מודים על כך שהם לא חלק משטיפת המוח הכללית בנושא מיהו יהודי ומיהו ציוני ומיהו סתם המיץ של הזבל שמאלני, הם מודים על כך שהם לא עובדים בפרקליטות, והם מודים לאל שהם יכולים לקחת חלק בשיח על עתידה של אמריקה, ביתם האהוב שיעמוד לצידם כבני חורין גם כשציפי חוטובלי תחליט סופית להתנתק מהם.
שבת שלום.