מפעם לפעם. בכל שבוע זה "מפעם לפעם", אך לא הפעם, כי זה קורה פעם בשנה, והפעם זה יחול ב י"ד בטבת תשע"ח, אבל אנחנו נחגוג את זה בלילה שבין 31 בדצמבר 2017 ל 1 בינואר 2018, הזיקוקים יפרחו לשמים מגדות האוקיאנוס באוסטרליה ויזהרו בעיניהם של המוני החוגגים בכיכרות במוסקבה בפאריז ובניו יורק, עשר- – תשע — שמונה — והכדור יצנח' ונתנשק ונתחבק ונשמח, בלי צום גדליהו, בלי ימי התשובה והתענית' נרים כוסית על כך שעודנו כאן ויש לנו המון תוכניות ותהיה שנה נהדרת ובכלל.
וכפי שקורה יותר מאשר מפעם לפעם בשעת סיכומים שכזאת, הנטייה היא כמובן לגלוש לסיכומי הטלוויזיה המוכרים: הויצטום התורן מדפדף בארכיון בידענות, וכולם מדברים בכובד ראש על שנת הפייק ניוז, ושנת השחיתות הגלויה והנסתרת, וההמתנה שלא נגמרת לאיזו אנחת רווחה שאולי תבוא כשכל זה ייגמר.
מה פירוש ייגמר? יש משהו שנגמר? כבר בפיסקה הראשונה של ספר קהלת החכם מכל אדם אמר שדור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת, וזרח השמש ובא השמש, והבל הבלים הכל הבל. הזמן חזק מאיתנו ואנו חשים בו רק בסימני הקריאה שלו, בשמחות, ובימי אבל, ולכל אחת ואחד זמן משלו וסימני קריאה אחרים.
והיות ובטור השבועי הזה אני מחפש את שימני הקריאה שמתחבאים בין הפסיקים הנעלמים מן העין, השבוע לא מצאתי אותם בכותרות העיתונים אלא ברחוב שבו אני גר: באמצע היום, בדיוק כשירדתי לקנות לחם, בפתח סניף הדואר השכונתי, שני פועלים השליכו את הרהיטים הישנים של הסניף לארגז המשאית הקטנה שחנתה שם, עקרו את הצבי הדוהר ואת תאי הדואר, ואחרי שעה נותרה רק חנות סגורה עם חלון זכוכית מוכתם בניירות דבק מתקלפים, וזהו אין יותר דואר.
אין יותר דואר כי לא צריך אותו יותר, את סמל הריבונות, הקשר עם העולם, רשרוש האיגרת שהגיעה מאמריקה, המכתב הרשום, הבול עם השובל, הגלויה שמבשרת שהכל בסדר, או ברכת שנה טובה. העובדים הזרים והפועלים הערבים עם הצ'ק של המשכורת יסתדרו במקום אחר. ממש בסוף 2017 הזמן צלצל בפעם האחרונה כי התחליף זול, ופשוט, ומדהים, אפשר להתקשר מפסגת הר נידח בהודו לילדים בבית והשיחה לא עולה כסף, הבדיקות של קופת חולים נמצאות באתר שעתיים אחרי הבדיקה וגם הדרכון. הזמן נגמר.
וזה אולי גם הרגע להזכיר שלא רק הדואר נעלם השנה: בימים האלה הפועלים מפרקים גם את הבניין ההיסטורי של רשות השידור, ונותרו רק הארכיון והזיכרונות. וכך אני מציין שחלפה שנה, עם הדואר שנעלם והרשות שהתנדפה. אבל אני עוד כאן, ויש לי המון תוכניות, שבע – שש — חמש — לחיים, ונשיקה אחת ארוכה לחיי הימים שיבואו.
שבת שלום.
‏יום שישי 29 דצמבר 2017