רסנים הדוקים

מפעם לפעם ובעיקר לקראת סיכומי השנה, השיר של השנה, והתוכנית של השנה, והכי סלב של השנה, ואיש השנה שזה קבוע האיש מבלפור, והשוטר של השנה והבנט של השנה, צריך לסכם את השפה שהתחדשה השנה: זאת השנה שבה למדנו סגר ואיכּון, לשקר בלי למצמץ, קפסולה ועקומה, אבטלה ואקספוננציאלי. למדנו בידוד ובדידות, חל"ת, סרולוגיה, מטוש אקורדיון, זום, ייאוש תקווה, ושהחרדים, גם כאן, עושים בסוף מה שבראש שלהם.

וכפי שקורה יותר מאשר מפעם לפעם בשנה הזאת, לא חולף שבוע בלי מושג חדש. ככל שהמצב מחמיר, וזרם טיסות היבוא מהאמירויות של מאות חולים לא נעצר כי אף אחד לא רוצה להרגיז את השייח'ים, המועצה לביטחון לאומי התכנסה יחד עם הועד ללשון העברית, ויחד דנו בצמד המילים השבועי, משהו שיהיה בו גם חידוש, גם איום מרומז, גם עדות לכך שהמצב בשליטה ושאנחנו, עדיין כמובן, אור לגויים. וכך, אחרי ליל שימורים ארוך המציאו את הריסון המהודק. רוצה לומר – האזרחים הפסיכיים האלה, שמתים להידבק בחתונות בטישים או סתם באיקיאה, אותם צריך לרסן שפירושו לפי המילון, להכניס את המתג לפיהם, שזה מוט ברזל שמתיישב מאחורי השיניים, להשחיל רצועות עור לטבעות שבקצה המוט, ולאגוד אותן למושכות. משיכה טובה ברסן והם ייעצרו, אם לא מהפחד אז מהכאב. יש גם רסן שבא עם מגני עיניים, כך שאי אפשר בכלל לפזול לצדדים. לפני שההצעה הועברה לקבינט שדחה את ישיבתו כי נתניהו וגנץ עדיין לא מדברים, גם את זה למדנו השנה, נשמע לפתע קול חלש של פרופסור נכבד לשפה העברית שביקש להעיר שריסון הוא לאו דווקא להצמיד רסן לחיות המשתוללות.  "ריסון הוא איפוק!" אמר, ואיפוק פירושו לא להסתער כאיש אחד על המלונות באבו דאבי ולהדביק אחר כך בקורונה את כל מאות האלפים שלא יודעים איך יגמרו את החודש או ישלמו את המשכנתא. ריסון זה לא לערוך חתונות המוניות אלא להסתפק בליל החתונה ומתיקותו. ריסון זה להירגע. לא עת ליוהרה, לכיבוש, זו עת להשתתפות, להנמכת הטונים, עוד לא ניצחנו אף אחד, מול היוהרה והגסות אין שום חיסון, יש רק ריסון עצמי, מלמעלה ועד למטה. כדי שנוכל לשקם עוד מילה שהלכה לאיבוד במשך השנה – האמון.

תסלח לי מאד! אמר לו ראש המטה, זה לא שיעור בשפה העברית. זאת מלחמה! וכך נשארנו עם הריסון המהודק שאף אחד לא יודע איך להפעיל אותו. ולכן מה שנותר בכל זאת, היא  הדרך הצנועה של אותו פרופסור עלום שם – איפוק, צניעות אחריות. ומלים שאבדו במשך השנה הארוכה שהיתה.

 

בתמונה: צילום שלי מקירגיסטאן 2014