מפעם לפעם, לוח הזמנים מתבהר, ובניגוד לים הדיבורים הלא מבוססים וההפחדות הנוראות, פתאום רואים את הסוף: מרגע זה נותרו רק מאה ועשרים שעות. המספרים על הלוח הדיגיטלי העצום שליד כן השיגור מתחלפים במהירות, השניות, הדקות, וגם השעות הנגרעות מהלוח מקרבות אותנו לרגע השידור, הוא כבר כאן, הזמן מתקרב .

וכפי שקורה יותר מאשר מפעם לפעם כשההתרגשות גואה לקראת האירוע ההיסטורי,  אנחנו זורקים מבט לאחור, כמה ארוכה הייתה הדרך, כמה כואבת ומייסרת הייתה הצפייה וההשתוקקות: חורבן, גלות, ת"ח ות"ט, אינקוויזיציה, סופות בנגב, קישינב, בירקנאו, מי חלם שזה יבוא יום אחד, והנה, בערב הזה אפשר לומר בהתרגשות שנותרו לא יותר מ 120 שעות לבואו של המשיח. בהיכנס חג החירות הים ייבקע לפנינו, ואנחנו נעבור בו בחרבה, לארצות השפע והחיים. נכים יקומו מכיסאותיהם, המתים ישובו אלינו, החולים יקפצו ממיטותיהם ושירה גדולה תהדהד בעולם כולו – המשיח הגיע. זאת עובדה: שר הבריאות של מדינת ישראל הבטיח כך, קודם כל לעדתו הקרובה אבל יש להניח שהמשיח יזרוק מילה גם לטובתנו, הקרובים הלא רחוקים שנמצאים בהסגר קפדני מיום שראש הממשלה ציווה. לא פורים ולא שמחות האביב, לא זזים, כי אחרת כל מערכת הבריאות תתמוטט, ולאנשים מעל 70, מערכת הבריאות זה סוג של מתנ"ס. לא משחקים עם זה.

לא עת לעג היא להמונים שהאמינו, שהסכימו להפוך את ההשתוקקות לעובדה בהבל פה של מנהיגים אטומים ומנותקים שהבטיחו לאנשי קהילתם לעבור בחרבה לארצות המדבר הנקיות מהקורונה ולו רק בזכות תפילותיהם. דווקא ברגעים האלה שהשעות נוקפות לקראת הנחיתה הדמיונית,  ליבי יוצא לאנשים הצפופים בבני ברק בבתיהם, ברחובות בשכונת רוממה או בבית"ר עילית. בעיניים עצומות הם תעו אחרי מנהיגיהם הציניים, האכזריים, שלא חסו על צאן מרעיתם כפי שהם לא חסים על הילד שלא ילמד לימודי ליבה, לא חסים על המשפחות הגדלות מעבר ליכולתן להעניק פרנסה ותנאי קיום מינימליים לילדיהם. המוני המאמינים עוברים כעת שעות נוראות בין החולים הרבים וצילו של החג, הכשרות, ההתכוננות, ההתחדשות, האמונה, שאימה גדולה מכתימה אותם. קל מאד בשעות דחק כאלה, להפוך את החרדים כולם לאויבים, ולהצטרף למקהלה האנטישמית המפיצה את דיבתם בעולם כולו. אין זאת אשמתם, אבל עת היא לבוא חשבון עם מנהיגיהם, שלא חסו, שהבטיחו משיח עד שחלו בעצמם, עת חשבון היא והגדרה מחודשת של מקור הסמכות במדינה הקטנה הנלחמת על חייה.

שבת שלום וחג שמח.

 

בתמונה: קיר מגן, תלפיות מזרח, טיול קורונה ביום סגריר.