"אני שלמה עם עצמי משום שאני יודעת שהעם איתי. במוצאי השבת הבאה נבוא בהמונינו לכיכר על שם יצחק רבין, ז"ל, שגם הוא, כמוך מר נתניהו, חשב שהוא חכם ויוכל לשנות את פני ההיסטוריה ולא יכול היה לזעמו של העם. הוא בוודאי מתהפך כעת בקברו כשהוא שומע שאתה יושב עם הגרועים ברוצחי עמנו, ואני אומרת – בדם ואש את רבין גרשנו, ואני מקווה שהפעם הזאת מליוני תומכינו יצליחו להתאפק ולא ייגררו לתגובות קיצוניות, למרות שזה קשה, כמעט בלתי אפשרי. אני דוחה מראש כל ניסיון להדביק לעם את מה שהממשלה הזאת עשתה היום במפגן של חוסר נאמנות לאומית. זהו מעשה בגידה לא רק בעם אלא גם בכל מי שהאמין לנו כל השנים שעם החמאס לא נכנסים למשא ומתן – את החמאס מכריעים בשדה הקרב. צה"ל כנראה רופס מדי, אבל כשאנחנו נשנה את הנהגתו אתם תראו צה"ל אחר – צבא שמכריע את הקרב ולא כורע בפחדנות כשהרגע מתקרב.
אני לוקחת איתי לדרך את עשרות שנות העשייה שלי, את אהבת העם ואת האמונה בשם יתברך. עלה נעלה ונצליח".

שרת התרבות והספורט אספה את הניירות שלפניה, אך רגליה היו נטועות במקומן. ראש הממשלה התעורר מהנמנום שאחז בו בעת ששרת התרבות נאמה, נעץ זוג עיניים רושפות בשר החינוך שלו, שהמשיך לחדד את העיפרון לקראת שנת הלימודים החדשה ולא קם מהכסא. השר הנגבי הציע לראש הממשלה כוס מים וזה בתגובה שאל: יש לך גם כדור?
וכולם צחקו.