מפעם לפעם צריך לומר כמה מלים על האלמנות הצעירות האלה שנלכדו בעין המצלמה, ניצודו בעל כורחן ואין מוצא, עומדות המומות כשהן נפרדות מבעליהן, מהארוס, מהחבר, בוכות מילות פרידה למיקרופונים של הערוצים שמסביב. אהוב שלי, איפה אתה? עכשיו הן מצטרפות לרשימה הארוכה ארוכה של האלמנות הצעירות, של החברות בראשית דרכן כזוג, אימהות צעירות שעומדות מול חורבן חייהן ונפרדות מאהובי ליבן. הורים קוברים את בניהם, סבתות את נכדיהן. לנגד העיניים חולף עוד דור חפץ חיים שהוכה, הם כבר לעולם לא יהיו מה שהיו, כשם שכולנו לא נהיה עוד מה שהיינו.

מפעם לפעם. הצער הנורא והאבל נמתחים כבר עשרה שבועות, ובכל ערב נערך טקס שבעה המוני שבו עם שלם לוקח חלק, טקס שיהפוך כנראה לשבעה חודשים ולא לשבעה ימים. והאבל הזה מתנגש עם הידיעה שהכנסת עומדת לחוקק חוק שיאריך את שירות המילואים עד גיל 49. שירות חובה של שלוש שנים, אולי יותר, ועוד 28 שנות מילואים. על אישור החוק הזה יצביעו אנשים שמעולם לא היו בשירות צבאי, לא הם ולא ילדיהם, וכשם שהם מרימים יד כדי לקחת כסף מהקופה, כולל לעמותות שמשימתן להקל את ההשתמטות מהגיוס, באותה נשימה הם מאריכים את השירות לזולת. אני לא יודע איך אפשר לחיות עם הסתירה הזאת. איך אפשר לחיות עם זה שחברת כנסת מציגה את הקצינים הלוחמים כגנבים שאת שכרם צריך לקחת כדי לממן את ההזיות על קידום הזהות היהודית כלומר לממן עוד תפקידים לנוער הגבעות. חתיכת זהות זאת תהיה.

השבועות האיומים האלה מזמנים לנו סתירות רבות מאותו סוג: איך אפשר לבוא ולנחם את הרמטכ"ל לשעבר על נפילת בנו ואחיינו במלחמת אין ברירה, בשעה שלחלק מהמבקרים יש ברירה משוריינת: הם מעולם לא התגייסו ואף הגדילו עשות ונלחמו על זכותם של כל בני קהילתם שלא לקחת חלק במלחמה שעליה נאמר שהיא מלחמת אין ברירה. מלחמה לחיים ולמוות. מוות של מי? איך בדיוק ניתן לפרש את ה "ביחד ננצח" מלבד כצביעות, ציניות מרושעת, פוליטית ואנוכית? והשאלה הנשאלת – כשיבוא יום החשבון על המחדל וההפקרות של טבח השבעה באוקטובר, האם מותר יהיה לשאול את כל השאלות האלה או שנוסיף ונישאר בדממה, כמו בסוף השבוע הזה, עם שורת הקברים המתארכת, עם אלפי הפצועים שיישאו את כאבם כל חייהם ומאות המשפחות של החטופים והנעדרים, העיירות הנטושות והקיבוצים, כאילו כלום לא קרה.

שבת שלום לאלמנות הצעירות, להורים, לסבים ולסבתות, לאחים ולאחיות, לנמקים בשבי ולבני משפחותיהם, מי ייתן והטירוף ומרחץ הדמים הזה ייתמו לעד.