לקראת האביב הזה החליטו לשפץ את שרידי מוצב הפעמון בכניסה לכפר צור באהר. במקום בוודאי מתוכננים טקסים במלאת 50 שנה למלחמה ההיא, המקום רחב ידיים וסמלי מאד, הקונוסים מהבטון שחילקו פעם את ירושלים, מונחים שם כמיצג שיכול בכל רגע לשוב לחיים, וגם מצבה לאחד עשר הלוחמים הישראלים שנפלו בקרב הקצר בחמישה ביוני 1967.

טרקטור שבא השבוע לנקות את המקום, גרף את התעלות ובאחת מהן נחשף השלד של חייל ירדני שנפל אז בקרב ומקום קבורתו לא נודע ועכשיו הוא כבר נודע כי נמצאו הדיסקית, ושרידי נעליו, והסמל שעל מדיו, ובינתיים סגרו את המקום והעבירו את הפרטים לצבא הירדני, לבשר להוריו, אם הם עוד בחיים, ולאחיו ואחיותיו כי הוא נמצא ירוי על עמדתו, ועכשיו ישיבו אותו למנוחת עולמים בביתו ויחנכו מחדש את האנדרטה שלנו המנציחה את כל אלה שמקום קבורתם נודע.

ומעברו השני של הפארק, באותו אור שקיעה שליטף היום אחר הצהרים את שרידי המוצב וההרים הסגולים שמאחור, כלה שהיום חופתה, התמזגה בירוק הרענן והלוהט של האביב, היא דיברה צרפתית, הכלה, והיא הצטלמה כך לפני ששבה למלון ברמת רחל לטקס חתונתה.

כל כך הרבה דברים מזמנת לי השכנות הזאת, עם קו הגבול הישן, חרדת עברו, והרי המדבר הקרחים שממול, עד כדי כך שלפעמים קשה לנשום.

 

תמונות נוספות מהמוצב ומפארק הזיתים שצילמתי היום תוכלו למצוא

בגלריות התמונות.