מפעם לפעם – כלומר פעם בשנה, בפורים, אנחנו מצווים לשמוח על הנסים ועל הנפלאות שקרו לנו, ולקרוא במגילה את הסיפור המפולפל על איש אחד ושמו מרדכי שהחליט שבת דודו הדסה צריכה להשתתף במכרז, ולהשתלט על מיטתו של המלך שלאשתו נשבר והחליטה שהספיק לה. מאז, בכל שנה, אנחנו מצווים לדפוק את הראש, לשתות ארק צלול אם אפשר, לקלל את המן ולשבח את הדוד שלה, מרדכי המוסדניק שחיסל במבצע נועז את כל מערך הטילים, הגרעין והסייבר של איראן וכקינוח השאיר את כל הפרסים תלויים עד צאת נשמתם.

כמה שהחיים נהדרים כשאתה שקוע בענן אדי הארק: אחרי שדונאלד טראמפ נבחר שוב לנשיא ארצות הברית, התברר שהחיסון שאותו המציא ראש ממשלת ישראל, למגיפה שמשתוללת בעולם – אכן פועל, והוא לא רק מדביר את הוירוס אלא גם מוחק את זיכרונם של אלה ששרדו את השנה האחרונה. בעצם הימים האלה שוב מתגלה המזימה של מנדלבליט בגתן ותרש, להעביר את המלך מתפקידו למרות שבכל ממלכתו איש לא מת מהמחלה, והכל מתנהל באווירה ניו זילאנדית נטולת דאגות וקשיי פרנסה, שדה התעופה פתוח, וראשי המדינות מהודו ועד כוש לא מפסיקים להתקשר ולשאול איך זה, ומיד מעבירים את השגרירות לירושלים כדי לקבל מעט משיקוי הקסם. אנשים יוצאים מגדרם ומרעיפים על ראש הממשלה מתנות בשפע כי זה לגמרי בסדר, מעולם לא היה מצבנו טוב יותר, הכלכלה מזנקת, וכל העם יוצא לכיכרות ולגשרים כדי להניף את דגלנו ולהריע, והם לא יירגעו עד שהמלך ימנה את בנו באופן רשמי ליורש העצר. רק אז המלך והנשיא טראמפ יתפנו להוביל את מבנה ה F-35 וירסקו לאגגים את הצורה, וכשינחתו נגלה  שהשפעת הארק חלפה, וכאב הראש של המציאות יחזור, ולכן אנחנו תמיד ערב בחירות, אין תרופה טובה מזאת ל hangover  שיידחה עד לחופשת הפסח, וחוזר חלילה.

 

חג פורים שמח. תראו כמה יפה בחוץ. שבת שלום.

 

התמונה: ואת זה לא חיבר שיכור?! ראיתי עיר עוטפת אור אבל עכשיו אנחנו בעוצר אז נהיה בחושך עד שבוע הבא, נכבה את הפנסים ונישאר במכוניות. טיילת האס בירושלים, יום שישי, פורים רק בתל אביב. חכו חכו מה שילך כאן ביום ראשון.