סדר עולמי ישן

אין היום מפעם לפעם ברדיו. יש כדורסל וזה יותר טוב. נבחרת ישראל משחקת עם גרמניה וזה נותן תחושה חמימה שהעולם כמנהגו נוהג, משהו נקבע והוא קיים, ואף אחד לא פלש באמצע.

זאת הפסקה טובה כי מזה כמה ימים כולם מדברים על סדר עולמי חדש. מה זה סדר עולמי חדש? זאת מעצמה עם מיליוני חיילים, אלפי טנקים ומטוסים, וכמספר הזה פצצות אטום, שבולעת בין לילה מדינה ענקית של ארבעים ושניים מיליון בני אדם.

זה סדר חדש? הצחקתם אותי.

זה סדר עולמי ישן לגמרי. עוד מעט יתפסו את הנשיא המובס ויתלו אותו בכיכר העיר ואז ייצאו לטיול ניצחון בקייב היפה כמו בתמונה ההיא של היטלר מטייל ברחובות פריז הריקה אחרי הניצחון ההוא. אחר כך אנשים עם מעילי גשם ארוכים יאספו את כל החוכמולוגים שחשבו שיש סדר עולמי חדש וישליכו אותם מהגגות או שיובילו אותם לסיביר למחנות של חינוך מחדש כדי להתאים אותם לסדר העולמי הישן שבו אין משקל לאדם היחידי, אין לו זכויות, והוא קיים כל עוד הוא לא משרת איזה ישות עליונה ואכזרית. תשאלו את השכנים שהגיעו משם, מברית המועצות של אז, איך נראה הפחד, מהו טעם ההשפלה, החוסר, האין והייאוש.

לכמה דקות היסטוריות היה סדר עולמי חדש: תמים, חופשי, עם זכויות אדם, שמים פתוחים, גבולות מטושטשים וסדרי יום משונים של גורל כדור הארץ וזכויות אדם בסין. עכשיו חוזרים לסדר עולמי ישן, לאירופה הקלאסית זאת שמשך 250 השנים האחרונות היתה המוקד והסיבה למלחמות איומות, לשפיכות דמים זוועתית מסיבות של דת,   אידיאולוגיה וסתם כי מישהו לא בא לו טוב הצד השני.

במשך כל השבוע נשמע בארץ איזה נהי שיכול להיות שכל החשבונות שלנו היו מוטעים: אם לא היינו הולכים עם האמריקאים הפריירים האלה והיינו הולכים דווקא עם סין ועם רוסיה היינו מבטיחים את קיומנו ועל הדרך גם מספחים את הגדה המערבית ומטאטאים החוצה את כל מי שגר שם. המטוסים הרוסיים טובים כמו האמריקנים, החיילים נראים מצוידים היטב, למה, למה הסתבכנו עם האמריקאים האלה, הנחנחים, ששכחו שבשביל חירות צריך להילחם, כמו פעם. ואיזו חירות זאת תהיה? כמו בסוריה? בצ'צ'ניה? ולכל הנדים בראש לאמריקה העלובה יש לי רק שאלה אחת: האם בסדר העולמי הישן-חדש תעדיפו לגור בחרקוב המשוחררת, בקייב או במוסקבה? האם תעדיפו את שיטת חירויות האזרח בנוסח סין? או שתטוסו במטוס הראשון לארצות הברית ותתחננו שיתנו לכם להיכנס לפני שיהיה מאוחר?

האוקראינים האומללים כבר לא יספיקו.

 

הקריקטורה: Scott Stantis | Copyright 2021 Tribune Content Agency