בילדותי ביליתי ימים ארוכים בבית הזה שבו גרה משפחת גילון, וכרמי, (כן, ההוא, כרמי גילון) וביתו המרווח, היו לי למפלט אוהב כשנמלטתי מהדירה הקטנה שבה גדלתי. אמו של כרמי, סעדה ז"ל נכדתו של פרומקין, היתה מארחת אותנו עם לימונדה קרה ומניחה לנו להשתולל בבית הגדול והמרווח, ואני בכלל הרגשתי חצי קרוב כי יוסי ז"ל, אחי הגדול, היה חבר של יעל ז"ל, אחותו של כרמי. כרמי ואני שורדים בינתיים.

שנים לא מעטות ש "בית חבצלת" משמש כבית לישיבת "נצח ישראל" שאף הקימה אגף נוסף לבית מאחור. הבוקר, אחרי שרחובות ירושלים צוחצחו ונוקו לקראת החג(במאמץ ניכר שלא זכור לי כמוהו הרבה זמן) נערמה בפתח 'בית החבצלת' מדורה ענקית והרים של חמץ שגלשו לרחוב, וכשעזבתי את המקום בצהרים לא נראה היה שהאש תאכל את כמות הטוסטים העצומה שהשחימו באטיות, ומתישהו אחר הצהרים יבואו בוודאי הפועלים הערבים של העירייה וינקו את הכל.

וזה, אם תרצו, כל הסיפור.

חג שמח.

ערב חג הפסח תשע"ז