מפעם לפעם צריך לדבר על אמריקה

מפעם לפעם צריך לדבר על אמריקה.
לא רק על הכדורסל המדהים אלא גם על האנשים שאיתם כרתנו ברית של ערכים: לא רק להיות עם חופשי בארצנו, אלא גם להיות אנשים חופשיים בארצנו החופשית. לקחת אחריות לא רק לעצמנו אלא לגורל העולם ולכל מבקשי החירות באשר הם. ככה הסבירו לנו פעם מדוע במדינת ישראל כשלא היה כסף לתותחים וגם לא לגרביים היא שלחה מומחים לאפריקה כיצד לעשות את הצעדים הראשונים כאנשים חופשיים, ומדוע מנחם בגין החליט לקלוט פליטים מויאטנאם שספינתם נטרפה. אור לגויים.
אמריקה.
וכפי שקורה יותר מאשר מפעם לפעם בזמן האחרון, ארצות הברית מודיעה לנו, לשיעורין, שהיא כבר לא בעסק: האור הבוהק של לפיד החירות בכניסה לנמל ניו יורק הועם והאחריות לגורל העולם ורוחו היא לא שלה. מהנשים בארצות הברית הופקעה השבוע החירות מה לעשות בגופן ואיך לתכנן את חייהן. אבן פינה בחירות האישה והאדם, נפלה.
זאת לא רק בעיה אמריקנית: מה יאמרו אלה הנאבקים כנגד מילת נשים בחלקים גדולים של אפריקה, אסיה והמזרח התיכון? זה עניין פנימי של מצרים ואפגניסטן, ניגריה וצ'אד? זה עניין פנימי? גם מה שקרה בסוריה היה עניין פנימי? גם כשיום אחד ישללו באמריקה את זכות הבחירה מאנשים שחורים או חומים או צהובים כי העליונות הלבנה היא שקובעת, גם זה יהיה עניין פנימי שיתפשט כאש לעולם כולו?
פעם ארצות הברית הובילה את המאבק לשמירת איכות הסביבה וקיום האנושות בעולם המתלהט שלנו, והנה בשבועות הקרובים בית המשפט העליון בארצות הברית יחליט שאין למדינה זכות להציב מגבלות על פליטת גזי חממה כי הקונגרס לא אישר את זה. את כל ההסכמים הבינלאומיים בעניין הזה אתם יכולים לדחוף אתם יודעים לאן. וזה בדיוק כמו המלחמה באירופה שבה מעצמה יכולה להפציץ כך סתם מרכז קניות להרוג עשרות בני אדם ולהרוס את החיים למדינה שלמה רק כי בא לה. ומצב זכיות האדם בסין? עניין פנימי. עד שמישהו דורך על האצבעות של סוחרי הנשק, וסוחרי החצי חינם ופער התיווך.
ובכדי שלא להתייאש לגמרי, ולכבוד השבת הנכנסת, אתה חושב שאולי לישראל יש הזדמנות לחזור ולהיות אור לגויים. אולי לא אור גדול – נלך על פנס כיס, מי שמשתתפת ומובילה את המאמץ להציל את כדור הארץ, כן מבטיחה חירות לכל אדם, כן מבצרת מערכת משפט לא פוליטית, כן מכבדת את הדת, כל דת, אך לא מניחה להן לכפות את כלליהן על מי שאינו רוצה בכך. ארצות הברית שלחה השבוע מסר לעולם שמתחילים לצעוד לאחור, ואתה רק מקווה שהצונאמי לא יתנפץ גם על חופי תל אביב.
קריקטורה: קליי בנט (כן, כן) העיתון החופשי של צ'טנוגה, טנסי.