מפעם לפעם, ובעיקר בערב חג החנוכה, אני נזכר באחת ממצוותיה של אימי שאסור, בשום פנים לבקש דמי חנוכה, גם לא מהדודים הקמצנים ביותר: עצם המנהג של דמי החנוכה נועד ללמד את הילדים לתת חלק ממה שקיבלו לצדקה, וכך להנחיל להם עוד ערך חשוב.
וכפי שקורה יותר מאשר מפעם לפעם, זיכרון אחד מוביל לשני. קיץ בשנות נעורינו, ואחד החברים שהוריו היגרו לאמריקה שב ארצה כדי לבלות איתנו את הקיץ. יחד היינו הולכים לקולנוע, לבריכת ירושלים, לספריית הפועלים וגם למחנה עבודה בקיבוץ, כי זה עוד היה לפני שהמציאו את התאילנדים ואנחנו יצאנו לקטוף עגבניות או לאסוף תפוחי אדמה ובעיקר כדי להיות לבד עם הבנות, וזה היה אושר גדול ותמים. אני זוכר את הקיץ גם מפני שיום ההולדת שלי תמיד נפל בחופש הגדול ולכן לא חגגו לי בגן ובבית הספר, ולחגוג במחנות העבודה זה היה לא לעניין. ומתנות? בדרך כלל לא קיבלתי, ואמא שלי הייתה נותנת לי על הראש שמתנות לא מבקשים. זה כמו בחנוכה רק מקבלים ואומרים תודה.
מפעם לפעם אני נזכר איך היינו שותים בצמא את הסיפורים של זה שבא מאמריקה. אנחנו שגבולות עולמנו היו הספרים של ז'ול וורן, מגרש קטמון וספריית הפועלים בשטראוס, היינו יושבים לרגליו ושומעים על אמריקה, על משחקי הפוטבול מול התלמידים השחורים בכיתה שלו, על סוכריות N&M ובזוקה אורגינלית עם עתידות באנגלית. בלילות שסביב יום ההולדת שלי חלף בי מדי פעם רעיון אולי לבקש מתנה מאמריקה? אולי ג'ינס אמיתי? עצם המחשבה הפחידה אותי. מתנות לא מבקשים. העיקר שהוא היה איתנו וידענו שיש לנו חבר באמריקה הגדולה והרחוקה, אחד משלנו, אמיתי.
שנים חלפו: יום ההולדת שלי נותר תקוע במבואות תשעה באב, וברבות השנים למדתי לתת מתנות לעצמי, אולי עדשה חדשה למצלמה, אפילו ג'ינס אופנתי, וכמובן ארוחה מסורתית עם המשפחה והציורים המתוקים של הנכדים, אלא שלאחרונה למדתי שאותו חבר מאמריקה לא סיפר לנו את הכל: הוא, כך מסתבר, מזמין לעצמו ולרעייתו את המתנות מהחברים. לא מחברי הילדות – כי מה נוכל לתת? זיכרונות עבשים של בומרים? הוא מבקש מהחברים באמריקה, אולי תשלחו לי כסף ליום ההולדת? ואולי צמיד יהלומים לאשתי? והם שולחים למרות שלפעמים הם נופלים עם הטעם. ואני חושב איזה בר מזל הוא שיום הולדתו בנובמבר, כך הוא יכול גם לקבל וגם לבקש משהו מחנות ספורט, או כלי נגינה או אפילו תכשיט: משהו צנוע, 30 אולי 40 אלף, אבל שיהיה סמלי וייצוגי.
שתזכו לתת ולקבל הרבה מעות חנוכה, סמל לצדקה ולנדיבות.
חג שמח ושבת שלום.