מפעם לפעם, ובמיוחד בתום השבוע מורט העצבים הזה, כל הסיפורים מתאחדים: החטופים שגוועו במנהרות שביים ו"חולצו" בארונות קבורה. ההחלטה להשיב לשירות מילואים אנשים מעל גיל ארבעים שכבר שוחררו משום שגיוס החרדים נכשל כישלון מכוון וצריך לשמור על הקואליציה. לכן שבים לפריירים ששירתו עשרים שנה ושוחררו ומגייסים אותם מחדש. ולבסוף – ההחלטה לערוך טקס זיכרון בהפקת הממשלה, מוקלט וללא קהל, לציון שנה לאסון השבעה באוקטובר.

מה תציינו במלאת שנה? את מספר המתים? החטופים? העקורים? הישובים שנשמו? לא היה בתולדות הציונות כדבר הזה. לא יום זיכרון אתם מבקשים לערוך אלא יום שיכחה. יום ניצחון. אתם לא חלמתם, וגם אנחנו לא, שממשלת המחדל תוסיף ותעמוד על כנה גם במלאת שנה. אתם רוצים לומר – אל ייאוש. אנחנו כאן ואנחנו נישאר כאן. נרמוס את הזיכרון, נעצב אותו מחדש כסיפור גבורה של ראש הממשלה ושריו. ממילא בעוד חודשים אחדים מי יזכור את החטופים? לאן ייעלמו התמונות?

לו היה לב בקירבכם הייתם עושים כמעשה המלך חוסיין אחרי אסון נהריים. תזכורת: ב 1997, בעת טיול של תלמידות מאיזור בית שמש בנהריים שעל גבול ירדן, חייל ירדני רצח שבע תלמידות. מלך ירדן, חוסיין, קטע אז ביקור רשמי בספרד, הגיע לישראל ובא וכרע ברך בפני משפחות האבלים וביקש סליחה. ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו ליווה אותו במחווה המדהים ההוא.

לו היה לב בקירבכם ראש הממשלה היה מתיצב בבארי, כורע בפני משפחות מאה הנרצחים מהקיבוץ ומבקש סליחה. מירי רגב תוכל לבוא לנחל עוז ניר ברקת למנרה, יצחק גולדקנופף יכרע ברך בפני משפחות נרצחי הנובה וצחי הנגבי למפוני מטולה. יש די שרים כמספר הישובים. יישבו איתם שעה ויבקשו סליחה. לא לזה התכוונו, האחריות היא שלנו. במו ידיהם יורידו את הדגל לחצי התורן, יצדיעו, וצפירה איומה תפלח את בוקר השבעה באוקטובר שהוא השנה ה' בתשרי, יום למחרת צום גדליהו, בין כסה לעשור. זה הזמן לומר את תפילת 'על חטא שחטאנו' : בזדון, בכחש ובכזב, בעיניים רמות, בטמאת שפתיים, ביצר הרע, בדעת ובמרמה. ועוד ועוד.

יום אחד תוכיחו שאתם ראויים. תשפילו מבט, תכרעו ברך ותבקשו סליחה.

בתמונה נשכחת מאז שאותה צילם אייל פישר, רואים את המלך חוסיין כורע ברך בפני הוריה של סיוון פתיחי ממושב צלפון, אחת משבע הנרצחות מנהריים. לידו רואים את ראש הממשלה באותן שנים בנימין נתניהו. עוד מאחור – נראה גם שר החוץ דאז דוד לוי.
התחושה שלי – אם דוד לוי היה ראש הממשלה הוא היה עושה כמעשה המלך. אבל לא כל מי שמכריז על עצמו כמלך – הוא מלך אמיתי.