מפעם לפעם, ובעיקר אחרי אירוע קשה שצל כבד של בושה ואי נוחות מרחף מעליו, מתחילות ההשוואות. זה קורה בעיקר כשמתפרסם סיפור על חבורת חיילים שהתעללה  בחסר ישע שעבר במקרה ברחוב והם שברו לו את העצמות, דברים שקורים במלחמות, במיוחד כאלה שאין להן תאריך תפוגה והן ממשיכות לנצח. בכל פעם שדבר כזה קורה, עולה מאחור המקהלה שזועקת: ובסוריה יותר טוב? ואתה אומר שלא, בסוריה לא יותר טוב, אבל כאן לא סוריה וההשוואה לא מתירה לך להיות רשע וחסר לב.

וכפי שקורה יותר מאשר מפעם לפעם, למרות שאני שונא השוואות, הבוץ הפוליטי המזוהם גורר אותי לשם: השבוע פורסם בגלי צה"ל, שידורי צבא ההגנה לישראל, כי ראש לשכת עורכי הדין אפי נווה שוב הסתבך בזכות תאוותו לכוח ובשל כוח גברא בלתי מרוסן שכבר מנע פעם את זרימת הדם למוחו כשהבריח את המאהבת שלו דרך ביקורת הגבולות בכדי להטות משפט. הוא נודע גם בזכות חולצות תכלת מעומלנות בלי כתם זעיר של זיעה, ומבט פלדה של אחד שלא יהסס לחנוק אותך בידיים חשופות. האינסטינקט הזה דווקא קסם לשרת המשפטים בדרכה לפרק את מערכת המשפט, במיוחד כשהאיש שהיה בטוח שהוא גאון משאיר עקבות משלו בכל מקום שבו הוא דורך או שוכב ולכן יש סיכוי קטן שפתאום יחליט להיות עד מדינה. בתקופה שבה החסם היחידי לכוח, הם עדי המדינה והמשטרה, יש לזה יתרון עצום, וכך צמחה ביניהם רעות הדוקה. והנה דווקא השבוע, כשמאחורי הסיפור התגבש איזה קונצנזוס לחשני, נסחפתי להשוואות: האם לחמוד אשת שופט בהבטחות שווא לקידומו של הבעל זה דבר חמור יותר משר הרווחה שקיבל שוחד במיליונים כדי שיעביר חוק שיטיב עם משלם השוחד עשרת מונים והוא עדיין שר בממשלה? והאם מעשיו שר הפנים החשוד בהלבנת הון, הפרת אמונים ומרמה גם אחרי שכבר הורשע פעם בסעיפים אלה וישב בבית הסוהר, גרועים יותר מחשקיו של הפוליטיקאי המתחיל מהלשכה? זאת שיא החרפה וערעור קיומה של ישראל כמדינת חוק? ולקיחת שוחד במיליונים בעסקת הצוללות זה מחזק את המדינה? ולהעניק מתנות שווא של מיליארד שקלים לבעלי חברת 'בזק' תמורת הבל פרסומים – זה בסדר? וקבלת מתנות שמפניה וסיגרים טובה יותר משעה גנובה במלון באילת עם עורכת דין שאפתנית? בעידן הזה שבו הכל מותר כולל גלי שמועות, דברי בלע ושימוש ציני בכלי התקשורת, מחשבה מתגנבת ללב שמא המדורה הזאת הובערה כדי להסיח את דעתם של הכבאים מממוקד האש ההרסני באמת, ולא רק כדי לנקות את האורווה של לשכת עורכי הדין. את האמת כנראה שלעולם לא נדע, משום שגם אם זה כך – מי יאמין לנו?

שבת שלום.      ‏יום שישי 18 בינואר 2019