מפעם לפעם מגיעה שעת הסיכומים. תשפ"ג יוצאת, תשפ"ד נכנסת. הזדמנות לסיכומים. והיות והיום ערב ראש השנה מובן שהסיכום צריך להיות חיובי, עם מבט צלול ואמיץ אל האופק, עם תקווה מרגשת, שלוש שעות לפני כניסת החג, שעות של ההזדככות לקראת ימי התשובה והדין, ופקקים שאין להם קצה.
אז איך מסכמים אותה, את תשפ"ג? תכלה שנה וקללותיה? ואתה חושב – על איזה קללות בדיוק אתם מדברים? זאת הייתה שנה מבורכת מאין כמוה: זאת הייתה שנה שבה החברה הישראלית המנומנמת, השבעה, זאת שהלכה תמיד בתלם מתוך תחושת נאמנות עמוקה וביטחון במערכת, זאת שהניחה לפוליטיקאים להתעלל בה במשך חמש מערכות בחירות – התעוררה לפתע והניחה על השולחן הציבורי את כל הכאבים והסודות שהתעלמנו מהם כל השנים. אנשים הוציאו את המדים הישנים מהארון, הניפו את הדגל ויצאו לדרך שאת סופה עדיין אין רואים.
הם יצאו מאולמות תעשיית ההזנק, מהמגדלים, מאחורי המחרטה והמחרשה, כדברי המשוררים, לרחובות ירושלים, באר שבע, חיפה אור עקיבא חדרה והגשרים. הם הציפו את צומת קפלן חורף אביב וקיץ, והכל מתוך תחושה עמוקה שזאת לא רק המדינה שלהם אלא שהם גם חייבים לקחת אחריות לגורלה. הם ביקשו להשיב לעצמם את האמון במדינה שתחלק את משאביה בצורה שווה בין כולם, שתניח חוסם עורקים על שפיכות הדמים ברחובות ותדאג לחלוקה שווה של המעמסה הכלכלית והביטחונית. הם חרדים לנשמתה, לעתידה, לשלום, לאופייה.
אז איך אפשר לומר שזאת לא הייתה שנה נהדרת? המסכות הוסרו: גם בן גביר שאמר את האמת שלו ושל מצביעיו, וגם שיקמה ברסלר ומאות הטייסים שהדמימו את המנועים ואמרו שלפני שתתחיל המלחמה המובטחת הבאה הם רוצים לדעת באיזה מדינה הם ינחתו. וכך נפתח הדיון על מהותה של המדינה, לראשונה מאז הקמתה ולכן היה זה אך טבעי לשוב למגילת העצמאות, כדי לצאת ממנה ולבנות מחדש את עמוד השידרה של הישראליות.
בשנה הבאה יהיו בוודאי עליות וירידות. קשיים כלכליים וענני מלחמה. בכל אלה עמדנו בעבר. עכשיו הולכים למבחן הגדול האמיתי, איך חוזרים לתחילת הדרך מתקנים את כל טעויות הניווט, ומחדשים את היסודות לכל. על מלא. לא מחדשים את הדת היהודית אלא את הזהות הפוליטית הייחודית שנקראת מדינת ישראל, ביתו הלאומי של העם יהודי, וביתם של מליוני פלסטינים שחולקים איתנו את הארץ. זה מבחן עצום שבו יש רק ברירה אחת: להצליח. ברגעים האלה אני מאמין שהוא אפשרי. אני מבקש לאחל לכם, באשר אתם, שנעמוד במבחן הזה. ההתחלה בשנה החולפת היתה מבורכת. תחל שנה וברכותיה. לשנה טובה תיכתבו.
הצילום: הוא חתם ראשון – אביב 1998. המקור נמצא אצלי. איך שהזמן עובר.